פורסם במקור ב:
https://novayagazeta.ru/articles/2019/11/30/82935-tserkov-globalnogo-potepleniya
צילום: דאריה וורונצובה
"רבים מבני הסמכא הראויים לאזכור
היו בטוחים שלאורך זמן
מזג האוויר והאקלים נוטים להשתנות"
קולמלה, De Re Rustica המאה הראשונה לסה"נ.
במשך אלפיים השנים האחרונות, לעתים קרובות נאמר לאנושות שעוד מעט הכול הולך פייפן בוודאות. עוד מעט האפוקליפסה, ארבה ולו עטרות של זהב, רכבים של אש ולשם[1], בצורת, שיטפונות, כוכב ושמו לענה, המים יהפכו לדם; בקיצור, סוף העולם.
מגפות המוניות הקשורות לציפייה לסוף
העולם תקפו את האנושות על בסיס קבוע.
במאות ה-5 וה-6, כתוצאה מאותה
הציפייה, המאמינים עזבו בהמוניהם לגור במדבריות, שם עמדו על רגל אחת, מכוסים בצואת
עצמם, ואילו הגברות העשירות הורישו בהמוניהן את נכסיהן לכנסייה, אשר היא לבדה לקחה
על עצמה במצב כה קשה, וכמובן שללא כל תמורה, להציל את נפשן.
במאה ה-14, בתקופה של התקררות
גלובלית ומגפת דבר, התהלכו ברחבי אירופה תהלוכות של פלגלנטים. האנשים הנפלאים הללו הסתמכו על עדות רצינית, מהימנה
ומתועדת היטב, והיא - מכתב משמיים אשר ירד ברוב עם על מזבח כנסיית הקבר בירושלים.
נאמר שם שהאל התאכזב מבני האדם ושלח עליהם רעידות אדמה, שיטפונות, בצורות, רעב,
דבר ומלחמות, והתכוון להכחיד אותם לגמרי, אבל אז מרים הבתולה והמלאכים כרעו
לרגליו, והתמלאו רחמיו. הוא הודיע שאם בני האדם יחזרו בהם, והמאמינים ילכו בערים
בתהלוכות ארוכות כשהם מצליפים זה בזה, אז סוף העולם יימנע.
בשנת 1534, האנבפטיסטים, אשר
ציפו לסוף העולם, השתלטו על העיר מינסטר. האנשים האלטרואיסטיים הללו החרימו מיד את
כל רכושם של הלא-מאמינים, הפכו את הנשים לרכוש ציבורי, והמשיח שלהם ערף באופן אישי
בכיכר העיר את הראשים של אלה שלא הסכימו עם המסר.
גם היום מספרים לנו שסוף העולם קָרֵב. "העולם יגיע לקצו בעוד 12 שנים אם לא נתחיל לעסוק בסוגיית
שינוי האקלים", הכריזה הסוציאליסטית אלכסנדרה
אוקסיו-קורטז. "אנו עומדים בפתחה של הכחדה המונית", הצהירה נערת בית ספר שבדית, גרטה טונברג. במטרה למנוע את סוף העולם, התחילה גרטה להשתמט מבית הספר בימי
שישי, ואחרי שהיא נאמה באו"ם, מיליוני תלמידי בית ספר הצטרפו אליה. הפעם
האחרונה שכמות כזאת של נוער ויתרה על בית ספר הייתה במשמרות המהפכה האדומות של מאו
דזה דונג. במטרה למשוך את תשומת הלב לסוף העולם המתקרב, חברי "המרד
בהכחדה" חוסמים את רחובות לונדון ושופכים תמיסה בצבע אדום בהיר על בניין
משרד האוצר. "הזמן הולך ואוזל", הם אומרים.
צריך להגיד שהזמן הולך ואוזל זה
זמן רב. הרי סגן נשיא ארה"ב אלברט גור ניבא שהעולם יסתיים בעוד עשור, ועשה זאת
ב-2006. שנתיים מאוחר יותר, גור הכריז שהקרח בקוטב הצפוני יימס כולו
תוך חמש שנים. צ'ארלס, נסיך ויילס, הכריז ב-2009, שיש לנו 96 חודשים להציל
את העולם. מדען האקלים, מרצה באוניברסיטת קולומביה, ג'יימס האנסן, הכריז ב-1988 כי עד שנת 2000 כביש הווסט-סייד, הפרוש במנהטן
במקביל לנהר ההאדסון, יכוסה במים (the West Side Highway will be
under water). תכנית האו"ם להגנת הסביבה (UNEP) הכריזה ב-2005 כי ב-2010 יהיו בעולם 50 מיליון פליטי אקלים. הם
אפילו פרסמו מפה מפורטת אשר הראתה מאיפה בדיוק יימלטו
המסכנים. ב-2010 התברר שהאוכלוסייה באזורים שהיו אמורים להתרוקן גדלה, והאו"ם
מחק באופן אורווליאני את הקישור.
אבל זה לא עצר את שטף הנביאים.
הם ממשיכים לחזות בצורות, שיטפונות, סופות טייפון והוריקן. הם מספרים שעד סוף המאה
400 מיליון איש ימצאו את עצמם מתחת למים, שסהרה תתרחב ותהפוך את הסאהל הקרוב אליה
למדבר, שגז המתאן הקפוא בקרקעית אוקיינוס הקרח הצפוני ישתחרר, שכדור הארץ יהפוך
לנוגה, שיבוא הכוכב ושמו לענה, רכבים של אש ושלג - והכול ניתן למניעה רק אם השלטון
על העולם יועבר לידי אנשי הרצון הטוב מהוועדה המיוחדת לשינוי האקלים, ואם הקפיטליזם
יושמד. ובכלל, זו לא הפעם הראשונה שמזהירים את האנושות שהיא עומדת בפני כליה,
כמובן, אלא אם כן אותה אנושות תעביר מיד את כל הטוב, את
הבית, את החמור, את השכן, את האישה ואת כל הנכסים לידי אותם האנשים המזהירים אותה,
וגם תעביר לאותם אנשים את הזכות לקבל במקומה את כל ההחלטות.
זו לא הפעם הראשונה שמזהירים את האנושות שהיא עומדת בפני הכחדה, ויש
לומר שבפעמים הקודמות היה לדבר יסוד. גם במאה החמישית וגם במאה הארבע-עשרה האנושות
סבלה ממלחמות וממגפות נוראיות. הרעב היה חלק יומיומי מחיי האדם. מגפת הדבר בימיו
של יוסטיניאנוס, בשנים 541-542, השמידה 25
מיליון בני אדם. בשנים 1315-1317 גבתה הקרה אשר תקפה את אירופה כתוצאה המתקררות
האקלים 10% מכלל האוכלוסייה, ומגפת הדבר שבאה בעקבותיה, שנגרמה בסופו של דבר גם
כן על ידי ההתקררות, רוקנה את אירופה עד כדי כך שבמקומות מסוימים בצרפת האוכלוסייה
במאה ה-19 הייתה קטנה מזו של תחילת המאה ה-14. בין השנים 1692 ל-1694 השמיד
הרעב בצרפת 15% מהאוכלוסייה, 2.8 מיליון איש. הרעב הגדול באירלנד בשנים 1845-1849
השמיד רבע מאוכלוסיית אירלנד.
אנו יכולים בהחלט להבין את הלך הרוח של הפלגלנטים, אשר הבחינו בקור,
הרעב והדבר הפתאומיים שבאו לעולם, וניסו להסיק תמונה כוללת מהמצב.
אבל היום, לראשונה בעשרות אלפי שנות הקיום האנושי, כל הצרות הללו הן היסטוריה.
המגפות הנוראיות מאחורינו. כפי שיובל נוח הררי העיר באופן ציני בספרו האחרון,
בעולם המודרני אתם צפויים יותר למות מצריכה עודפת של המבורגרים מאשר מרעב.
מי שגר במדינות המפותחות יכול למות מהתקף לב, שבץ מוחי, להידרס על
ידי מכונית, אבל הסיכוי שבעת מלחמה שכירי חרב יפרצו לביתו וירצחו אותו שווה לאפס
בכל יבשת אירופה, זולת דונבאס[2].
העלייה הרדיקלית בתוחלת החיים והשיפור באיכותם התרחשו בזכות
הטכנולוגיה המודרנית וכלכלת השוק. אבל השיפור הזה הוא בדיוק הדבר שעליו
מכריזים נביאי האפוקליפסה החדשה שהוא החטא שדינו מותה של האנושות, הדבר אשר יביא להשמדתה. מתברר, כך הם
מספרים, שהעולם הקפיטליסטי המודרני הרודף אחרי הרווח שורף פחם, נפט וגז, ופולט
לאטמוספירה מיליוני טון CO2 - פחמן דו חמצני (פד"ח).
ופחמן דו חמצני הוא רעל קטלני אשר משנה את חומציות האוקיינוסים, וגז חממה אשר גורם
לאטמוספירה להתחמם. בקרוב מאוד, כך מבהירים לנו, בעקבות תגובת שרשרת בלתי נשלטת של
התחממות, הצמחים ובעלי החיים ייכחדו, הים יעלה במאות מטרים, סופות טייפון והוריקן
ימחקו את שאריות החיים מעל פני כדור הארץ והעולם ימות.
גזי החממה, מספרים לנו, הם הגורם העיקרי מאחורי שינויי האקלים. ואילו
ההתחממות המתרחשת (מתחילת המאה ה-20 כדור הארץ התחמם בכ-0.8 מעלות) היא אסון
נוראי. הדרך היחידה לעצור את האסון הזה היא רק אם נעקור מן השורש את כל המאפיינים
של הציביליזציה הארורה הנוכחית (זאת שהשמידה את הרעב, את המגפות ואת מלחמות, זאת שהמציאה
את החיסונים, המטוסים והמחשבים) ואם נעביר את השליטה בעולם לידי אנשי הרצון הטוב ושונאי
הבצע.
ויחד
עם זאת, מסבירים לנו שלהבדיל מיוחנן הקדוש, כל הנבואות העכשוויות מבוססות על מדע.
ועם מדע, אתם יודעים, לא מתווכחים. מדע זה עניין רציני. זה לא איזה מכתב שמימי
שירד לכנסיית הקבר בהמון עם.
נו,
אם זה מדע, הבה נתחיל ממדע.
מדע?
נתחיל
מכך שכל האירועים המשמעותיים שקשורים להתחממות הגלובלית, בין אם זה הנאום של גרטה
טונברג, או ה-Green New Deal של אוקסיו-קורטז אשר יעלה 600 אלף דולר לכל משק בית, אין להם שום
קשר למדע. בדיוק כמו תנועת המרד בהכחדה, ה-Extinction Rebellion, אשר
נוסדה כתוצאה מהתגלות שהתקבלה במהלך "טריפ" נרקוטי, ושעיקר דרישתה
להכריז על "מצב חירום אקלימי" ולהעביר את השלטון לידי "ועדה אזרחית
לנושא האקלים וצדק סביבתי".
אין זו דרכם של המדענים. איש לא
חוסם כבישים מתוך תמיכה בתורת היחסות, ולא מארגן הפגנות תחת סיסמא "אמרו כן
לחוק אוהם".
אבל זו כן דרכן של שיטות התעמולה
הרגילות, בעזרתן מיעוט קטן אך מגובש מנסה לכפות את האידאולוגיה שלו על הסובבים.
מיעוט כזה מפעיל לחץ על הסביבה תוך שהוא מקדם את רעיונותיו, בשעה שהוא משמיד,
במקביל, את המוניטין של כל אדם המעז לעמוד בדרכו ויוצר בפניו קשיים. לא זו הדרך בה נפוצים הרעיונות המדעיים.
אבל זו הדרך בה נפוצות הדתות
והאידאולוגיות הטוטליטריות, אשר בימינו מכנות את עצמן לעתים קרובות כמדע.
"מדע" היה בין היתר הקומוניזם המדעי. יתרה מכך, בברית המועצות התקיים
קונצנזוס של 100% בין המדעים, הפרופסורים וחברי האקדמיה,
לפיו הקומוניזם המדעי היה מדע.
פד"ח
אינו רעל, אלא אבן הבניין של החיים
אתם
יכולים להגיד לי - העניין פה הרבה יותר רציני. אם לא נגביל את כמות הפד"ח באטמוספירה, העולם ייכחד. כך מתאר אחד
הפעילים של Extinction Rebellion את
רגשותיו. "כאשר התחלתי לקרוא את המאמרים המדעיים הללו, אשר תיארו בשלווה וללא
כל רגש איך תיראה התחממות ב-3 מעלות, מה יקרה לאנשים ולמערכות אקולוגיות שלמות, לא
יכולתי להאמין לזה. הדבר הותיר אותי במצב של מעין פאניקה שלווה, והכול
השתנה". (As I began
to read these academic papers, which calmly and without emotion described what
3C warming would look like, what would happen to people and entire ecosystems,
I could not believe it. It left me with a calm sort of panic and everything
changed). והנה לנו גרטה טונברג. "בני אדם סובלים, מתים. מערכות
אקולוגיות שלמות נהרסות. אנו עומדים בפני הכחדה המונית. ואתם רק מדברים על כסף,
מאכילים אותנו במעשיות על הצמיחה הכלכלית המתמשכת. איך אתם מעזים?... אתם -
התגלמות הרוע".
"קשה
לישון בלילה, כשהעבודה היומיומית שלך היא קץ הציביליזציה האנושית" (When the end of human civilization is your day job, it can be
hard to sleep at night) - כותרת קורעת לב של מאמר מאת ג'ון ריצ'רדסון ב- Esquire.
ועל
כל אלה תשובתי היא: רבותיי, אתם יכולים להירגע. העולם לא ייכחד.
נניח לצורך הפשטות, שיתגשמו
התחזיות המפחידות ביותר של האלרמיסטים האקלימיים, האנושות שרפה את כל הפחם, וכמות
הפד"ח עלתה פי 10.
נו ו-?
בהיסטוריה של כדור הארץ כבר הייתה
תקופה בה ריכוז הפד"ח עלה על זה הנוכחי כמעט פי 20. זה היה תור הקמבריון.
ואילו בתור הדבון הריכוז היה פי 12. וכפי שאנו יודעים, כדור הארץ לא התבשל והחיים
לא נכחדו. להפך, זה היה התור שבו החיים פרחו.
הביוספירה הייתה עצומה. סך הביומסה
היה גדול כמה מונים מהיום. דבון הוא התור שבו העצים החלו לצמוח על היבשה. למרבה
הצער, בתור הדבון טרם התקיימו פטריות קסילוטרופיות, המפיקות אנזימים המסוגלים לפרק
לינגין. בתרגום לשפה הפשוטה: העצים לא נרקבו. במקום זאת הם הפכו לפחם ולנפט, ובכך
דיללו את פד"ח באטמוספירה. היום אנו מחזירים לאטמוספירה את הפד"ח שיצא
ממנה בתחילת הופעת הביוספירה, וזה משפיע עליה בצורה מאוד חיובית.
שלושים השנה האחרונות של תצפיות
לוויינים מראים שככל שיש יותר פד"ח שלושת רבעי כדור הארץ הפכו
לירוקים יותר. Т.
н. GPP, Gross Primary Production, המדד המכמת את התפוקה היומית של
הביוספירה צמח ב-20 שנה עד 2008 ב-6.2% וממשיך
לצמוח.
אנחנו לא יכולים להחזיר לאטמוספירה
את כל הפד"ח שהיה בה כשהחיים רק התחילו. העניין הוא שהיות שפד"ח הוא
יסוד החיים, לא רק העצים השתמשו בו. יצורים ימיים רבים למדו לייצר את הקונכיות
והשריונות שלהם מפד"ח המומס במים וסידן. וככל שהקונכיות שקעו לתחתית אחרי מות
היצורים, כך יצא פד"ח מהמחזור.
בכל
פעם שאתם מסתכלים על המבנים הלבנים של מוסקבה, הבנויים מאבן גיר, על עמודי השיש של
הפרתנון או על ההרים הצחיחים של מדבר יהודה הצופים את פני ים המלח, או סתם כותבים
בגיר על הלוח, אתם רואים קוודריליון טון של פחמן שהוצא מהאטמוספירה באופן זה,
בייחוד בתור הקרטיקון, ולמרבה הצער לא נמצאה שום פטרייה שהצליחה לעכל את הגיר.
כתוצאה מכך, החיים על פני כדור
הארץ כמעט חיסלו את עצמם. בשיא עידן הקרח האחרון, ריכוז הפד"ח באוויר נפל
לכדי 180 ppm[3], ואילו
בתחילת המאה ה-19 הוא עמד על 280 ppm. הגבול
התחתון, שלמטה ממנו הצמחים מפסיקים לצמוח, עומד על 150 ppm בלבד.
עוד כמה מיליוני שנים של משקעי הגיר - והחיים על פני כדור הארץ היו נפסקים מעצמם.
כפי שאומר פטריק מור (Patrick Moore), אחד
ממייסדי "גרינפיס": "פליטת הפחמן הדו חמצני בידי בני האדם הצילה את
החיים על פני כדור הארץ מרעב בלתי נמנע והכחדה שהיו נובעים מהיעדר פד"ח. אם
נשתמש באנלוגיה של שעון אטומי, אם נחשוב שגיל העולם הוא 24 שעות, היינו 38 שניות
לפני חצות בטרם הצלחנו לשנות את המגמה של סוף העולם." (Human
emissions of carbon dioxide have saved life on Earth from inevitable starvation
and extinction due to lack of CO2. To use the analogy of the Atomic
Clock, if the Earth were 24 hours old we were at 38 seconds to midnight when we
reversed the trend towards the End Times. If that isn’t good news I don’t know
what is. You don’t get to stave off Armageddon every day).
אחזור שוב. רוב זמן קיומו של העולם
הריכוז של פד"ח באוויר היה גבוה יותר מאשר היום, ושום דבר נורא לא קרה.
אם אתם לא מאמינים לי, תאמינו
למטאורולוג מקצועי, ג'וזף ד'אלאו (Joseph D'Aleo), יו"ר
בדימוס של הוועדה לניתוח וחיזוי מזג האוויר של האגודה המטאורולוגית האמריקאית,
והמייסד של השרות המטאורולוגי של The Weather Channel. במאמרו
"12 דברים על שינוי האקלים הגלובלי אשר לא תקראו בתקשורת", ד'אלאו מזכיר, בין
היתר, כי "תכולת הפד"ח באטמוספירה היום היא מינימלית ביחס לתקופות
האקלימיות והגאולוגיות הקודמות. כך למשל בקמבריון, לפני 550 מיליון שנה, תכולת הפד"ח
באטמוספירה הייתה גבוהה פי 20, ולא התחולל שום 'אפקט חממה בלתי הפיך'". (Reconstruction
of paleoclimatological CO2 concentrations demonstrates that carbon dioxide
concentration today is near its lowest level since the Cambrian Era some 550
million years ago, when there was almost 20 times as much CO2 in the atmosphere
as there is today without causing a “runaway greenhouse effect”).
תאמינו, אם תוכלו, לפיזיקאי
אמריקאי נודע, מרצה באוניברסיטת פרינסטון, וויליאם האפר (William Happer), אשר מזכיר לנו שתכולת
הפד"ח באוויר בסוף המאה ה-19 הייתה קרובה בצורה מסוכנת לסף המינימום, אשר
תחתיו החיים על פני הארץ היו הופכים לבלתי אפשריים.
יחד עם זאת, סף המקסימום אשר אינו
נוח לאורגניזם האנושי נקבעה על ידי הצי האמריקאי ב-8000 ppm, ואילו בנאס"א חושבים שאם טיסת חלל נמשכת מעל 1000 יום, ריכוז
הפד"ח בתחנת החלל לא צריך לעבור את רמת ה-5000 ppm. הרמה הנוכחית – 407 ppm, נמוכה לא רק ביחס
לנתוני קיצון, אלא אף לנתונים האופטימליים לביוספירה.
תאמינו, אם אפשר, לחתן פרס הנובל
לפיזיקה איבאר גיאבר (Ivar Giaever), אשר מזכיר ש"הצמחים
בנויים למערכת עם ריכוז פד"ח גבוה הרבה יותר" (Plants
have a system which is geared to the much higher consentration of carbon
dioxide).
ובדיוק מסיבה
זו, ההשפעה המאומתת היחידה שנובעת מהגדלת ריכוז הפד"ח נכון להיום היא שכדור
הארץ הולך ונהיה ירוק יותר. מ-1981 שלושת רבעי הכוכב הפכו לירוקים יותר, והיבול
צמח ב-95 אחוז, מה שתרם באופן מובן למלחמה ברעב. כפי שמעיר בצדק פרופ' זאצ'ון דז'ו, הדבר משול
לכך שבעולם הייתה מופיעה יבשת ירוקה בגודל כפול מזה של ארה"ב.
אמליץ לכם
לקרוא את המאמר של דז'ו עצמו ב- Nature, או מאמר שראה
אור לאחרונה ב-2019 ב- Nature, Chen et al, הכתוב בשיחדש
המיוחד של "המתחממים" ולכן נקרא Vegetation
structural change since 1981 significantly enhanced the terrestrial carbon sink, או "השינוי המבני בצמחייה מאז 1981
הגדיל את מבלע הפחם הקרקעי". לדעתי זו כותרת מופלאה, שכן, תחשבו רגע – באיזו
מציאות חלופית חיים אנשים שלא יכולים לכתוב את המילה "עצים" ומכנים את
הפריחה של הצמחייה "הגדלת המבלע הקרקעי".
אז שוב – אם
מישהו יגיד לכם שכמות הפד"ח באטמוספירה תגדל וכולנו נתבשל כמו בסיר לחץ, בקשו
בבקשה מהדובר להסביר איך קרה שלא התבשלנו בסיר הזה לפני 500 מיליון שנה בקמבריון,
כשבאוויר היה פי 20 פד"ח.
כשמסבירים לכם
שפד"ח זה רעל, מזהם וחומר מסוכן, זה שקר. זהו חומר חיוני לביוספירה שהיה
במחסור חמור, שכן הביוספירה כמעט חיסלה את עצמה. ואחרי שהאדם התחיל להחזיר את
החומר הזה לביוספירה התחילה מה שאפשר לכנות, על פי הביטוי המוצלח של מאט רידלי, לא ההתחממות
הגלובלית כי אם ההורקה הגלובלית.
אם המודלים
המדעיים אינם תואמים למציאות - אז הם לא מדעיים.
תמיד מפחידים
אותנו בכל מיני מודלים מדעיים, שלפיהם הטמפרטורה תעלה במעלה אחת, שתיים, שלוש, וכן
הלאה עד אינסוף.
לכל המודלים
הללו יש רק בעיה אחת. הם לא תואמים למציאות הנצפית.
במאה השנים
בין 1900 ל-1998, אומר גיאבר, ריכוז הפד"ח גדל מ-280
ppm ל-380
ppm. בזמן הזה הטמפרטורה עלתה ב-0.8 מעלות. האם יש
פה קשר סיבתי? שואל גיאבר. ותשובתו היא שזה מאוד פשוט. בין 1998 עד לנאומו של
גיאבר עברו 14 שנה. הפד"ח באוויר עלה בתקופה זו ל-396
ppm. לפי החישוב הפשוט, הטמפרטורה הייתה צריכה
לעלות ב-0.1 מעלות. אבל היא ירדה. וזה אומר שאפשר לזרוק את המודל הזה לאותו המקום
אליו הלכה הנבואה של הנסן על שקיעת הווסט סייד מתחת למים.
העובדה
שההתחממות של שנות ה-90 נעצרה זכתה להכרה על ידי אחד מהמורים הרוחניים של חסידי
ההתחממות, יו"ר היחידה לחקר האקלים באוניברסיטת איסט אנגליה (CRU UEA), פרופסור פיל ג'ונס
(Phil Jones).
בהתכתבות פרטית מ-5 ביולי 2005 הוא כתב: "העולם התקרר מאז 1998" (the world had cooled from 1998).
ב-2013 ה-IPCC[4] נאלצו להכיר בזה. בדוח החמישי שלהם הם הודו שב-15 השנים
מאז 1998 ההתחממות הייתה 0.05 אחוז.
יתרה מכך, לא
היה צורך בעצירת ההתחממות כדי להגיד שהמודלים של "המתחממים" לא מתאימים
למציאות. הרי זה בדיוק הדבר אותו ציינו שני מדענים מן המעלה הראשונה – פרדריק זייץ (Frederick Seitz), אחד ממייסדי ענף הפיזיקה של המצב המוצק ויו"ר האקדמיה הלאומית
למדעים בארצות הברית בין השנים 1962-1969, והאסטרופיזיקאי רוברט ג'אסטרו (Robet Jastrow) – מי שפיקד על
הנחיתה על הירח וייסד את מרכז טיסות החלל גודרד. זייץ וג'אסטרו כתבו עוד ב-2001:
"אנו מוצאים שהמדע מעיד באופן ברור על כך שההתחממות הגלובלית ב-100 השנים
האחרונות ככל הנראה לא מתרחשת בשל פעילות אנושית."
(We find the scientific evidence clearly indicates the global warming in the
last 100 years is likely not due mostly to human activities).
ומדוע? פשוט
מאוד. העניין הוא שאותה ההתחממות של 0.9 מעלות במאה ה-20 הרחשה בשני שלבים. תחילה
- עלייה של כחצי מעלה בין השנים 1910-1940, ואז עוד עלייה של כחצי מעלה בין השנים
1970-1990. ואילו בין השנים 1940-1970 הטמפרטורה ירדה. החורפים הפכו לקשים ביותר,
מה שהיה מזל גדול לרוסים, שכן היטלר תכנן את הפלישה כשהוא מסתמך על האקלים הרך של
שנות ה-30, וקיבל במקום זה את החורף הנורא של 1941, כאשר הדלק הסינטטי במכלי
הטנקים התפרק לגורמיו.
הטמפרטורה
ירדה בין השנים 1940-1970 עד כדי כך שאחד ממייסדי מדע האקלים המודרני, והיו"ר
הראשון של CRU UEA (היחידה
לחקר האקלים באוניברסיטת איסט אנגליה), הוברט לאמב (Hubert Lamb), הכריז על
תחילת עידן הקרח החדש. זייץ וג'אסטרו מציינים שהתמונה הזאת של תנודות הטמפרטורה
במחזורים בני 30 שנה לא תואמת כלל לתאוריה הגורסת שהטמפרטורה עולה בגלל עלייה
בפד"ח. אפקט החממה לא יכול להביא לכך שהטמפרטורה יורדת. כשאפקט החממה מתקיים הטמפרטורה
יכולה רק לעלות.
ובכן, התמונה
הנצפית של שינויי האקלים ב-120 השנים האחרונות לא תואמת למודלים המשמשים להפחיד אותנו. אבל היא תואמת
בערך למשהו אחר – למגמות של שינוי טמפרטורה החל מ-1830. שנות ה-30 של המאה ה-19 מהוות
את התקופה שמדענים רבים, למשל הפלאוקלימטולוג[5] שרווד
אידסו (Sherwood Idso),
רואים בה את התקופה שבה הסתיים עידן הקרח הקטן.
מחזור התנודות
הוא של כ-30 שנה כשהטמפרטורה הכללית עולה לאיטה בשל פעילות השמש. בין השנים
1830-1870 התחממות, בין 1870-1910 התקררות, בין 1910-1940 התחממות, בין 1940-1970
התקררות, בין 1970-1998 התחממות, והכל במגמת עלייה מתונה.
אם המודל לא
תואם את העובדות, ולא מנבא ניבויים תקפים, אז המודל חסר משמעות. במדע אי אפשר אחרת. אמונה בנבואות שלא התגשמו מאפיינת תחום אחר
לגמרי של הפעילות האנושית. למשל שליחיו של ישו במאה הראשונה לספירה ניבאו בביטחון
מלא את שובו בעודם בחיים. הנבואות הללו לא התגשמו לא בעשרים השנים הראשונות לספירה,
ולא באלף ולא באלפיים השנים שלאחר מכן. אבל חוסר התאמה זה בין המודל לעובדות כלל
לא השפיע על האמונה האנושית. בצורה זהה לגמרי, למרבה הפלא, האמונה האנושית
בהתחממות האנתרופוגנית הנוראה לא הושפעה מהתבדות הנבואות על ווסט-סייד מתחת למים,
לא מהתבדות הנבואה על 50 מיליון פליטי אקלים עד לשנת 2010, ואפילו לא מהודעת ה-IPCC בדבר
"עצירת" ההתחממות.
הטמפרטורה הממוצעת המנובאת (קו אדום), ונתוני אמת מלוויינים
(ריבועים כחולים) ובלונים לחיזוי מזג אוויר (עיגולים ירוקים)
האקלים משתנה ללא הרף
האקלים של כדור הארץ הוא מערכת דינאמית לא-לינארית אשר תלויה
בגורמים רבים ומשתנה ללא הרף. היו תקופות שבהן כדור הארץ קפא כולו, והיו תקופות
שבהן יכולתם לגדל עגבניות בקוטב. יתרה מכך, ההיסטוריה האנושית משמרת תקופות שבהן
העולם היה חם יותר מאשר היום. התקופות האלו הן, למשל, האופטימום
האקלימי של ההולוקן (7000-3000 לפנה"ס), והתקופה הרומית החמה (המאה הראשונה
לפנה"ס - המאה השלישית לסה"נ). באופטימום האקלימי
של ימי הביניים (המאה ה-9 עד המאה ה-ה13) היה חם כמו היום או
כמעט כמו היום.
כל התקופות החמות הללו התאפיינו בפרט אחד, שלעתים קרובות
שוכחים להזכיר לנו אותו, והוא: כששאר כדור הארץ מתחמם, ההתחממות הזאת נוגעת לקווי
הרוחב הבינוניים והגבוהים[6],
ולא בטמפרטורות של
הקיץ כי אם של החורף. כפי שהיטיב לנסח זאת פרימן דייסון: "מתחמם לא איפה שחם אלא איפה שקר".
פרימן דייסון הוא אחד הפיזיקאים הבולטים ביותר היום. אם אתם
עוסקים באלקטרודינמיקה קוונטית אז בוודאי
שמעתם על סדרות דייסון, ואילו אם אתם קוראים מד"ב, אולי
נתקלתם שם בכדור דייסון. להבדיל מאיבאר גיאבר,
פרימן דייסון לא קיבל בזמנו פרס נובל
לפיזיקה על אלקטרודינמיקה קוונטית, כי הפרס מוענק רק לשלושה, ודייסון המסכן היה הרביעי. אבל בכל זאת האיש – אחד
הענקים.
דייסון אומר דבר פשוט.
"כן, בוודאי שיש התחממות. הייתי לפני
שנה בגרינלנד וראיתי אותה במו עיני. היא מרהיבה ביותר, הקרחונים נמסים וכל היתר.
אבל יש כמה דברים שמרגיעים אותי. ראשית, הציבור בגרינלנד אוהב אותה. הם אומרים שההתחממות
שיפרה את חייהם".
דייסון מביא את גרינלנד כדוגמה.
אני אביא, ברשותכם, מדינה אחרת, מוכרת לרבים – שווייץ. זוהי
מדינה עשירה, בה האקלים נוח, החורפים חמים, מגדלים בה ענבים בכרמים, ולאחרונה
אפילו קיווי נשתל למרגלות ההרים. ותופתעו לשמוע כמה נפוצה שם האמירה: "פעם
היינו מדינה ענייה מאוד". וזו אמת. שווייץ בימי הביניים הייתה אחת המדינות
העניות ביותר באירופה. מדוע? כי היה שם קר. הקרחונים המתקדמים רמסו בתים, כפרים
ושדות. אצטט פה מספר קטעים מספרו של חוקר האקלים בריאן פאגאן
(Brian Fagan) The Little Ice Age.
פקיד ממשלתי מבקר בשנת 1616 את הכפר לה-רוזייר. "הקרחון
הענק La Rosiere", כותב
הפקיד שלנו, "כל הזמן מתפרע, נע
ויורד מטה. 8 בתים, 7 אסמים ו-5 מחסנים נמחצו והושמדו לגמרי". (The great glacier of La Rosiere every now and then goes
bounding and thrashing or descending…There have been destroyed 43 journaux of
land with nothing but stones and 8 houses, 7 barns and 5 little granges have
been entirely ruined and destroyed).
אותו הפקיד מבקר בכפר La Bois, שם "עדיין עומדים ששה בתים, כולם נטושים פרט לשניים, שבהם
מתגוררים כמה נשים וילדים אומללים. צמוד לכפר ומעליו מצוי הקרחון האדיר והנורא בעל
גודל בל ישוער, אשר אינו מבטיח דבר זולת הרס הכפר והאדמות שעוד נותרו". (where there are still six houses. all
uninhabited save two, in which live some wretched women and children…Above and
adjoining the village there is a great and horrible glacier of great and
incalculable volume which can promise nothing but the destruction of the houses
and lands which still remain).
הכפר
שאמוני (Chamonix-Mont-Blanc), היום
- אתר נופש מבורך, איבד בין השנים 1627-1633 שליש מאדמותיו עקב מפולות שלגים,
קרחונים ושלג, ויתר האדמות היו בסכנה גם כן. הוא תואר ב-1575 כ"מקום מכוסה
בקרחונים... השדות נמחים תדיר והחיטה מתפזרת בשדה ובקרחון". בשנת 1642 הקרחון Des Bois "התקדם מדי יום למרחק השווה למעוף
כדור רובה מוסקט, אפילו באוגוסט".
באותו זמן כבר הפסיקו לזרוע חיטה
בסְפַר הקרח הזה - רק קצת שעורה ושיבולת שועל בשדות, שרוב ימות השנה היו מכוסים
שלג. "האנשים כאן אוכלים כה מעט, עד שעורם נעשה צפוד והם עצמם כה אומללים,
ונראה שהם לא ממש בין החיים". בשנת 1715 הכפר Le Pre-du-Bar כוסה
לגמרי על ידי קרחון.
הסבירו לי, אפוא, מדוע התחממות זה דבר
רע?
כיצד קרה שהצליחו לשכנע אותנו שזה
יהיה נהדר אם הקרחונים ירמסו שוב שדות ובתים? כיצד קרה שהכמרים השוויצריים, אשר
התפללו החל מהמאה ה-17 על עצירת הקרחונים, פנו לאחרונה לאפיפיור בבקשה לאשר להם
להתפלל על חזרתם? הם רוצים שהם שוב ירמסו שדות ובתים? שבמקום קיווי וענבים כל מה
שיגדל במורד ההרים הוא שעורה הנרקבת בשלג?
הרשו לי להזכיר מהי התחממות. זה
מצב שבו הקרחונים נמסים. כתוצאה מכך, יש יותר לחות באטמוספירה. כתוצאה מכך, אותם
האזורים הדרומיים על פני כדור הארץ הסובלים מבצורות הופכים להיות כשירים לגידולים
חקלאיים. כבר הזכרתי את האופטימום האקלימי של ההולוקן, 7-3 אלף שנה לפסה"נ.
בזמן האופטימום של ההולוקן האורז נזרע בסין חודש אחד יותר מוקדם מהיום. ואילו
בסהרה - בסהרה זרמו נהרות.
וזה בדיוק מה שקורה היום. דו"ח
האו"ם נושא אפריקה משנת 2008 מציין
שהחלקים של מאלי, מאוריטניה וצ'אד
הסמוכים למדבר סהרה, דהיינו מה שמכונה הסאהל, הפכו בין השנים 1982 ל-2003 לירוקים
יותר ב-50%. בעלי הקרקעות בבורקינה פאסו,
אשר נמלטו אל החוף במהלך הבצורות הנוראיות של שנות ה-70, חוזרים לאדמותיהם. היבול
גדל ב-70%, הארץ הרבה יותר ירוקה ויש יותר
מזון לבהמות. תהליך דומה עובר על מדבר קלהארי. ד"ש חם לאו"ם אשר סיפר
לנו על מיליונים של פליטי אקלים צפויים מהסאהל ומקלהארי.
רבותיי, האם זה נכון שמפחידים
אותנו בזה שעצי הדובדבנים יצמחו במוסקבה, ואילו בסהרה אפשר יהיה לגדל חיטה?
הקונצנזוס והספקנים
אצל חסידי ההתחממות יש טענה מופלאה.
הם כל הזמן אומרים שיש איזה "קונצנזוס מדעי", שכל המדענים מסכימים ש:
א) כדור הארץ מתחמם באופן מהיר
ב) זה רע
ג) זה קשור לפעילות האנושית
ואם מישהו לא מסכים לכך הרי שהוא
לא מדען.
הם אפילו המציאו מילה מיוחדת לאלה
החולקים עליהם, deniers, כלומר
"המכחישים". Holocaust deniers הוא
הכינוי למכחישי שואה. הכינוי משווה אפוא את הספקנים לנאצים.
יש עוד כינוי גנאי - "ספקני אקלים".
אם חושבים על זה, זהו כינוי עוד יותר מוזר. מדען חייב להיות ספקן בהגדרה. הוא חייב
להיות מסוגל להטיל ספק. כיצד קרה שתכונת השכל הנחוצה למדען הפכה למילת גנאי? ולא
יהיה פשוט יותר להגיד במקום "ספקנים" ו"מכחישים" להגיד ישירות
- הכופרים?
אז
זהו. הריני לבשר לכם שהקונצנזוס הידוע לשמצה הזה פשוט לא קיים. כך למשל, לא מזמן,
ב-23 לספטמבר 2019, באמצע היסטריית האקלים, 500 מדענים הפועלים בחקר האקלים
והתחומים הסמוכים שלחו מכתב לאו"ם: "המודלים הנפוצים, שעליהם מתבססת היום המדיניות
הבינלאומית בנושא האקלים הם חסרי כל תוקף. על כן זהו מעשה אכזרי ופזיז – לדרוש
לבזבז טריליונים על בסיס המודלים הלא-שלמים הללו. מדיניות האקלים הנוכחית חותרת
תחת הכלכלה בצורה אכזרית וחסרת כל משמעות." (The general-circulation models of climate on which
international policy is at present founded are unfit for their purpose.
Therefore, it is cruel as well as imprudent to advocate the squandering of
trillions on the basis of results from such immature models. Current climate
policies pointlessly, grievously undermine the economic system, putting lives
at risk in countries denied access to affordable, continuous electrical
power.We urge you to follow a climate policy based on sound science, realistic
economics and genuine concern for those harmed by costly but unnecessary
attempts at mitigation).
בין
החותמים: פרופ' גוס ברקהוט (Guus Berkhout) מהולנד, פרופ' ריצ'רד לינדזן (Richard
Lindzen) מארה"ב, פרופ' רינלד דו ברז'ה (Reynald
Du Berger) ופרופ' ג'פרי פוס (Jeffrey Foss) מקנדה, פרופ' אינגמר
נורדין (Ingemar Nordin) משבדיה, פרופ' אלברטו פרסטיציני (Alberto
Prestininzi) מאיטליה, פרופ' בנואה ריטו (Benoît
Rittaud) מצרפת וכיו"ב.
כל
המדענים הללו טוענים ששום קץ העולם לא יגיע, ושאין שום מצב חירום אקלימי שניתן
למנוע רק על ידי העברת השליטה בעולם לידי ועדת הצדק האקלימי.
הם
טוענים שההתחממות הנוכחית מתרחשת בשל גורמים אנתרופוגניים ולא-אנתרופוגניים כאחד,
שההתחממות מתרחשת בקצב נמוך הרבה יותר ממה שמנבאים ה"מודלים המדעיים"
כביכול של האלרמיסטים, ושכל המנגנון הביורוקרטי העצום וקבוצות האינטרס שהתגבשו
סביב תורת ההתחממות הגלובלית מתבססים כולם על מודלים בלתי מספקים, שהופרכו על בסיס
עובדתי. הם גם מזכירים שפד"ח הוא בסיס לחיים על פני כדור הארץ, שהגדלתו מביאה
לידי הגדלה של הביומסה, ושההתחממות הנצפית לא הביאה, בניגוד לטענות האלרמיסטים,
לגידול באסונות הטבע.
"אין שום מצב
חירום אקלימי. ולכן אין סיבה לפאניקה ודאגה". (There
is no climate emergency. Therefore, there is no cause for panic and alarm. We
strongly oppose the harmful and unrealistic net-zero CO2 policy proposed for
2050).
אז
אתם מתפלאים – מדוע לא שמעתם דבר על המכתב הזה, בעוד שהתקשורת מפמפמת על בסיס
יום-יומי על גרטה טונברג או על Extinction
Rebellion?
התשובה היא שמי ששולט בתקשורת הוא הממסד השמאלני, ו-90% מתקשורת
ההמונים משקפת את ההשקפות של השמאל. זוהי עוד תכונה מיוחדת של האקו-בולשביקים. כל
הזמן מציגים לנו את התנועות הללו כמין מחאה מתמדת, כמו המהפכה של טרוצקי. אבל
לרדוף במאה ה-21 את הקפיטליסטים על הרס כדור הארץ הוא עניין רווחי ומקובל כשם שהיה
לרדוף את המכשפות במאה ה-14. וכל מי שינסה להרים את קולו נגד הרדיפה צפוי לחטוף.
מדענים
נגד התחממות
ובכן
בחזרה למדענים, בין אלה שחתמו על המכתב ובין אלה אשר אמנם לא חתמו אך מסכימים עם
תכניו.
מניתי
כבר חלק מהם. זהו למשל איבאר גיאבר (Ivar Giaever), חתן פרס נובל לפיזיקה על עבודתו בנושא מנהור קוונטי בגופים מוצקים. אני ממליצה לראות את נאומו משנת 2012,
במפגש חתני פרס נובל ב-Lindau. הוא מתחיל במילים: The
Global Warming have become a new religion, because you can’t discuss it. And
that can’t be right ("ההתחממות הגלובלית הפכה לדת חדשה, כי
אין אתם יכולים לדון עליה. וזה לא יכול להיות נכון"). הוא מסתיים במילים:
" Is climate
change pseudoscience? If I’m going to answer the question, the answer is:
absolutely" ("האם
שינוי האקלים הוא פסאודו-מדע? תשובתי היא: בהחלט").
כבר ציטטתי כאן את אחד מהפיזיקאים הבולטים ביותר של זמננו,
פרימן דייסון, וכן את פרדריק זייץ, ממייסדי פיזיקת הגוף המוצק, ונשיא האקדמיה
הלאומית למדעים בארצות הברית בין השנים 1962-1969, ואת האסטרופיזיקאי רוברט ג'אסטרו,
המייסד של מרכז גודרד לחקר החלל. אחד הדברים עליהם כתבו זייץ וג'אסטרו הוא היעדר של מה שנקרא greenhouse
fingerprint, כלומר טביעת אצבע של אפקט החממה באטמוספירה.
וזו מהות העניין: ניתן להבחין בהתחממות המתרחשת בגלל אפקט
החממה בדיוק משום שאפקט החממה מחמם את השכבות העליונות של האטמוספירה. פד"ח
סופג את החום המשתקף מפני כדור הארץ, החום הזה מחמם את האטמוספירה, והאטמוספירה
המחוממת מחזירה אחר כך חלק מהחום אל פני כדור הארץ שמתחממים. זהו אפקט החממה.
חוליית המפתח בשרשרת ספיגת החום הזאת היא בדיוק התחממות
האטמוספירה, שאינה מתרחשת. לוויינים ובלוני מזג האוויר מודדים את הטמפרטורה
באטמוספירה, ולא רואים כל התחממות. (A warming
trend in the atmosphere is the fingerprint of the greenhouse effect. What do
the temperature measurements tell us? Satellites and high altitude balloons
have been monitoring the temperature of the atmosphere throughout the 1980s and
1990s, and they show no warming trend. The greenhouse fingerprint is missing). אני עצמי כמובן אינני מבינה דבר בלוויינים,
אבל תסכימו שמייסד מכון גודרד צריך להבין בהם.
ספקן בולט נוסף אשר מצביע על היעדר
האותות של אפקט החממה הוא פרד סינגר (Fred Singer), מנהל בדימוס של Center for Atmospheric and Space Physics. סינגר הוא האדם אשר ייסד ב-1962 את שירות
הלוויינים המטאורולוגיים והיה המנהל הראשון שלו,
שירות המהווה היום חלק מ-National
Oceanic and Atmospheric Administration.
הוא היה חלוץ תצפיות הלוויינים לצרכי
חיזוי מזג האוויר. סינגר הוא ארכי-כופר וארכי-ספקן, שתומכי התחממות אומרים עליו
בערך מה שהתעמולה של הקרמלין אומרת על אלכסיי נבלני[7]. יחד
עם זאת, סינגר, כמו רוב המדענים המוזכרים וגם שפחתכם הנאמנה, לא מטילים ספק בכך שאפקט
החממה כשלעצמו קיים ואכן תורם את תרומתו לשינוי האקלים. למה לא? פשוט לא צריך
לעשות מזבוב פיל.
השקפותיו של סינגר מופיעות במאמר קצר שנקרא What To Do about Greenhouse Warming: Look Before You Leap. הוא ראה אור בכתב העת Cosmos ב-1992, ותקף
היום בדיוק כמו אז.
נאמר שם ש"הבסיס המדעי להתחממות החממה כולל קצת עובדות,
הרבה חוסר ודאות והיעדר פשוט של ידיעה".
(The scientific base for greenhouse warming includes some facts, lots of
uncertainty, and just plain lack of knowledge).
ההתחממות הנצפית (להזכיר, זהו מאמר מ-1992) יכולה להיות פשוט
הסיום של עידן הקרח הקטן. היא מתרחשת בעיקר באקלים הממוזג[8], בתקופת החורף ובשעות הלילה. כמו כן, ההתחממות המתונה
הצפויה במאה השנים הקרובות לא צפויה לחרוג מהתנודות השנתיות הרגילות, ו"צעדים
דראסטיים, פזיזים ובמיוחד חד צדדיים שמבקשים לעכב את אפקט החממה עלולים לעלות
במקומות עבודה ושגשוג ולהחריף את בעיית העוני העולמי, בלי שתהיה בהם תועלת כלשהי". (Drastic,
precipitous and, especially, unilateral — steps to delay the putative
greenhouse impacts can cost jobs and prosperity and increase the human costs of
global poverty, without being effective).
למרבה הצער, זהו המאמר אשר בעיני חסידי ההתחממות הוא הכפירה
הנוראה ביותר של סינגר. העבירה האיומה שלו, שמשתווה רק לחטא האדם הראשון ולבגידתו
של יהודה איש-קריות.
העניין הוא שלמאמר זה היו עוד שני מחברים. שמו של אחד מהם
היה רוג'ר רבל (Roger
Revelle). רבל לימד בהרווארד, ייסד את מכון סקריפס
לאוקיינוגרפיה, והיה מורהו של סגן נשיא ארה"ב אלברט גור,
אותו נביא ההתחממות הגלובלית שסרטו "אמת מטרידה" שימש לשטיפת מוח
לתלמידי בית ספר באירופה, על אף שבית המשפט העליון של אנגליה מצא בו 9 טעויות מדעיות.
על סרט זה ו-9 טעויותיו גור קיבל את פרס נובל לשלום.
אז כאשר גור השליח, אותו אדם שטען שהעולם הולך להיגמר
ב-2016, נשאל מהם בעצם המקורות המדעיים שלו, הוא היה מכה בחזהו ואומר שהגורו שלו
הוא לא פחות מרוג'ר רבל, אשר אכן היה אחד הראשונים לערוך בשנות ה-50 את הניסויים
המוכיחים את קיום אפקט החממה.
אז ברור שדחפו לגור את המאמר הזה לפרצוף. להכריז שרבל הוא
אחד הכופרים כבר לא היה נעים – גור סיפר יותר מדי על כל ההדרכה הרוחנית שהוא קבל
ממנו. לכן גור בחר דרך אחרת. הוא וחסידיו הכריזו, בלי להניד עפעף, שהמשיח בערוב
ימיו קצת נשתבשה עליו דעתו. פרד סינגר הגיש תביעה בבית המשפט, שם הציג את ההגהות
למאמר, שבו עד הרגע האחרון הוכנסו שינויים בכתב ידו של רבל, וזכה במשפט.
הדבר הזה מזכיר בדיחה. אנחנו לא יודעים עד כמה שינוי האקלים
האנתרופוגני הוא דבר מדעי, אבל לנגד עינינו מצדדיו ניסו לשכתב את דעותיו של אדם.
כפי שאמר על כך עוד ספקן אחד
ידוע, פאט מייקלס (Pat Michaels),
מ- University of Virginia: "בעיניי זה מדהים שאנשים חיים מנסים להסיר את שמו של המת
ממאמר שהוא פרסם, כי החיים אינם מסכימים עם מה שאמר המת כשהוא חיבר את המאמר. זה
נראה כמו משהו מספר מפחיד של ג'ורג' אורוול"
(To me it is astounding. It's absolutely astounding, that we are having the
living trying to take the names of the dead off papers that they wrote because
the living don't agree with what the dead said when they authored the paper.
That's straight out of a rather frightening book by George Orwell).
הנה עוד כמה שמות. הפיזיקאי הרולד לואיס (Harold Lewis), מתלמידי רוברט אופנהיימר ומרצה בברקלי, אשר בימי מקארתי עזב
מתוך עקרונות את ברקלי ועבר לפרינסטון. ב-2010 לואיס טרק את הדלת בקול רם והכריז במכתב פתוח שהוא עוזב את האגודה האמריקאית לפיזיקה. הסיבה הייתה
"תרמית ההתחממות, המונעת על ידי טריליוני דולרים, אשר השחיתה מדענים רבים כל
כך... זוהי התרמית הפסאודו-מדעית הגדולה והמוצלחת ביותר שראיתי בחיי הארוכים כמדען" (It is of course, the global warming scam, with the (literally) trillions of dollars driving it,
that has corrupted so many scientists, and has carried APS before it like a
rogue wave. It is the greatest and most successful pseudoscientific fraud I
have seen in my long life as a physicist)
עוד משתתף אחד בפרויקט מנהטן, היורש של רוג'ר רבל במכון
סקריפס לגאוקרטוגרפיה, ואחד המייסדים של מכון ג'ורג' סי.
מארשל, היה וויליאם נירנברג (William Aaron
Nierenberg). נירנבג ורבל היו אלה שהתחילו לראשונה לנטר את
תכולת הפד"ח באוויר, וכתוצאה מכך, בתקופת כהונתו של ג'ימי קרטר, אשר כמו כל
שמאלן טוב שש להטיל איזו רגולציה על הקפיטליסטים הארורים, נירנברג מצא את עצמו
בראש הוועדה הראשונה אי פעם לסוגיית ההתחממות הגלובלית.
הוועדה של נירברג קבעה שאכן, תכולת הפד"ח נמצאת בעלייה,
וכנראה שתכפיל את עצמה עד 2060, מה שיעלה את הטמפרטורה במשהו בין 1.5 ל4.5 מעלות.
אבל ההתחממות הזאת תהיה גדולה פי שניים-שלושה באזורי הקוטב מאשר באזורים הטרופיים,
וכן, זו סיבה לדאגה, אך לא לפאניקה, והעיקר, לנקוט צעדים כלשהם בלי להבין מה בדיוק
מתרחש הוא דבר יקר ולא יעיל.
כפי שאתם רואים, ההערכה של ועדת נירנברג היא מאוד זהירה. עלייה
של 4.5 מעלות, חצי מזה באזורים הטרופיים, זוהי בהחלט הערכה תומכת התחממות. הוועדה
של נירנברג מאוד רצתה לרקוד על כל החתונות. אבל היא הכריזה דבר כופרני ביותר, והוא
– שקודם צריך לחשוב ואחר כך לפעול.
וזה מה שמנוגד למסר העיקרי של חסידי ההתחממות, אשר כל הזמן
מתנהגים כמו הפרסומת בטלוויזיה. "היום האחרון למבצע! נותרו רק שני כרטיסים!
אל תחשבו, תעשו!" "אין זה מוסרי להטיל ספק בחומרת המצב. זמן האבחנות
נגמר. הגיע הזמן לפעול" אמרה גרו הרלם
ברונטלנד (Gro Harlem
Brundtland), הנציגה המיוחדת של האו"ם לענייני שינוי האקלים. (It is irresponsible, reckless and deeply
immoral to question the seriousness of the situation. The time for diagnosis is
over. Now it is time to act).
ולכן היום ויליאם נירנברג, שלזכרו מכון האוקיאנוגרפיה מעניק
את פרס נירנברג, מוכרז אחרי מותו ככופר ובן השטן, והגברת נעמי אורסקס (Naomi Oreskes) הפוליטיקלי קורקטית, אשר כתבה משהו בסגנון ספרו של אירנאוס[9] עם פירוט כל הכפירות האקלימיות, גינתה את נירנברג כעוסק
בדה-קונסטרוקציה של הידע המדעי, אשר ביצע מסגור מחדש. "וכך, בעודו מסכים עם
המסקנה המדעית שההתחממות מתרחשת, נירנברג הכחיש שהדבר יהווה בעיה", כתבה אורסקס,
"מסגור מחדש היה הצעד הראשון של נירנברג בנתיב הדה-קונסטרוקציה של הידע המדעי
על שינוי האקלים". (Thus, while
accepting the scientific conclusion that warming would occur, Nierenberg
rejected the interpretation that it would be a problem. Reframing was
Nierenberg's first step on the road to the deconstruction of scientific
knowledge of climate change).
אלמלא המילים "מסגור מחדש" ו-"דה-קונסטרוקציה",
אז למען האמת היה הרבה יותר מתאים למשפט
הזה להימצא על דפי "פראבדה" של שנות ה-30 או בספר "נגד
הכופרים". המדע הוא תמיד ספק, תמיד סקפטיות. אבל כאן הגישה היא שונה בתכלית. כל
סטייה, ולו קטנה ביותר, מאחת הדוֹגמות של מיניסטריון האמת מובילה לנידוי.
ואסיים את הסקירה הזאת בציטוט של וויליאם הפר (William Happer), פרופסור בפרינסטון המתמחה בפיזיקת גרעין, אופטיקה
וספקטרוסקופיה. "ברשותכם", כך כותב הפר, "אני אסכם את הנקודות העיקריות, בהיותי מדען פעיל עם רקע טוב
יותר מזה של רבים בתחום פיזיקת האקלים. פד"ח הוא אכן גז חממה, ובהינתן ששאר
הגורמים הם ללא שינוי, תוספת הגז הזה לאטמוספירה בשל שריפת פחמן, נפט וגז טבעי
תביא לעלייה צנועה ביותר בטמפרטורה על
פני כדור הארץ. בהינתן ששאר הגורמים הם ללא שינוי, הכפלת תכולת פד"ח מ-290 ppm כיום ל-780 ppm תגרום לעלייה
של כמעלה אחת.
במהירות הנוכחית התהליך ייקח כ-195 שנה. הצירוף של כדור הארץ
מעט חם יותר וריכוז גבוה של פד"ח יגדיל באופן ניכר את ייצור המזון, העץ,
הסיבים האורגניים ודברים אחרים מן הצומח, כך שעלייה זו תיטיב עם כדור הארץ ותעלה בערכה בקלות על
ההשפעות השליליות".
(Let me summarize how the key issues appear to me, a
working scientist with a better background than most in the physics of climate.
CO2 really is a greenhouse gas and other things
being equal, adding the gas to the atmosphere by burning coal, oil, and natural
gas will modestly increase the surface temperature of the earth. Other things
being equal, doubling the CO2 concentration,
from our current 390 ppm to 780 ppm will directly cause about 1 degree Celsius
in warming. At the current rate of CO2 increase in
the atmosphere—about 2 ppm per year—it would take about 195 years to achieve
this doubling. The combination of a slightly warmer earth and more CO2 will greatly increase the production of food,
wood, fiber, and other products by green plants, so the increase will be good
for the planet, and will easily outweigh any negative effects. Supposed
calamities like the accelerated rise of sea level, ocean acidification, more
extreme climate, tropical diseases near the poles, and so on are greatly
exaggerated).
וכאן תגידו, הנה לטינינה מצטטת משום מה אי אילו פיזיקאים בני
90, מומחים למכניקת קוונטים, פיזיקת הגוף המוצק, מה כבר הפלצנים הזקנים האלה
מבינים? איפה ברשימה שלה מדעני האקלים?
לא במקרה התחלתי מפיזיקאים, ובמיוחד מהענקים. אחרוני
המוהיקנים של תור הזהב של פיזיקת הגרעין, אנשים שבצעירותם שהו במחיצת איינשטיין
ופיינמן ושרדו עד ימינו. העובדה שהאנשים השייכים לתקופה האחרת, כשהמדע היה באמת
מדע ולא אמנות שנרור המענקים, כשהוא עוד קרא לעצים – עצים ולא "מבלע
פד"ח קרקעי", הם אותם האנשים שמתארים את כל הסיפור הזה כ-התרמית
הגלובלית בהא הידיעה. הם הספיקו לראות בזמנם הרבה מדענים לא ישרים.
שנית, יש לומר בכנות, פיזיקת הגרעין היא מדע רציני הרבה יותר
מחקר האקלים. שלישית, אם שמתם לב, ברשימה שלנו נמצאו גם מייסדי חקר האקלים, כמו
נירנברג, סינגר ואפילו רבל. אותם האנשים אשר בחנו מקרוב את שאלת ריכוז הפד"ח
כשאלה מדעית, והתחילו למחות כאשר הבעיה הפכה לפוליטית וכשהתחילו לתאר אותה במילים
בהם השתמשה עוד ב-1998 גב' קריסטין סטווארט
(Christine Stewart), השרה לענייניי
איכות הסביבה של קנדה. גב' סטווארט אמרה: "זה לא משנה אם מדע ההתחממות הגלובלית היא כולה זיוף... שינוי
האקלים מספק לנו הזדמנות עצומה להביא צדק ושוויון לעולם.
(No matter if the science of global warming is all phony ... climate change
provides the greatest opportunity to bring about justice and equality in the
world).
שלום לכם! כבר ראינו ניסיונות להביא צדק לעולם! ב-1917 הביאו
כל כך הרבה צדק לרוסיה שהיא עד היום לא מצליחה להתאושש!
לכן הבה נחזור למדעני האקלים, שכבר הבאתי את דבריהם של שניים
מהם - הפלאוקלימטולוג שרווד אידסו, הסובר
שמה שאנו רואים מאז שנות ה-30 של המאה ה-19 הוא סיומו של עידן הקרח הקטן, וג'וזף
ד'אלאו. מאחר ויש ברשימה זו מאות בני אדם, לא
אוכל למנות כאן את כולם. אבל אינני יכולה שלא להזכיר כמה ממנהיגי הספקנים: את
פרופסור ריצ'ארד לינדזן אשר לימד מטאורולוגיה ב-MIT עד לפרישתו לגמלאות, ואת וויליאם גריי
(William Gray), פרופסור באוניברסיטת קולורדו ואחד המומחים
העולמיים בנושא סופות טרופיות וחיזויים. "שטפו לנו את המוח במשך 20 שנה. עוד
15-20 שנה נסתכל לאחור ונראה איזו אחיזת עיניים כל זה היה"
(They’ve been brainwashing us for 20 years, Gray Says. Starting with the
nuclear winter and now with the global warming. This scare will also run its
course. In 15-20 years, we’ll look back and see what a hoax this was).
יש אנשים שחשבו שההתחממות האנתרופוגנית זו מציאות, ואז
הפסיקו לחשוב כך.
מסלול חיים מדהים ביותר היה לפריץ וארנהולט (Fritz Vahrenholt). וארנהולט לימד
כימיה באוניברסיטת המבורג, אבל הוא אף פעם לא היה מדען של שולחן כתיבה. להפך, היה
זה לוחם נלהב על איכות הסביבה, אשר מגיל צעיר עבד בסוכנויות שונות להגנת הטבע
בגרמניה. הוא נלחם במלוא העוז נגד ההתחממות הגלובלית, וכשנמאס לו להיות סתם פקיד
הוא החליט לתרום למלחמה בהתחממות תרומה עסקית אישית.
ב-2008 התמנה וארנהולט לעמוד בראש חברת אנרגיה גדולה, RWE Innogy. הוא עסק
באנרגיית השמש, וכל הקריירה של וארנהולט נבנתה סביב מלחמה בהתחממות דרך הכלכלה,
במעבר מפחם ונפט לרוח ושמש.
אבל ב-2009 נחלה RWE מפלה
רצינית.
היו 20% פחות רוחות חורף מאשר החברה ציפתה. ב-2010 היו 20% פחות.
ב-2011 – שוב 10% פחות. זה כבר היה עניין רציני. האדם עומד בראש יצרנית האנרגיה
החמישית בגודלה באירופה, המשקיעה מדי שנה 1.2 מיליארד אירו בטכנולוגיות אנרגיה
מתחדשת, אבל שום דבר מזה לא השתלם כי המציאות לא עמדה במודלים האקלימיים ש-RWE התבססה
עליהם לבניית המודל העסקי.
וארנהולט ניסה להבין את הסיבה לכישלונותיו, קרא את המאמר של מייקל לוקווד על הקשר בין חורף קר לקרינת השמש והבין באימה ש:
א)חורפים מתונים יותר באזורי אקלים מתונים
קשורים לפעילות סולארית,
ב) ככל שיש יותר התחממות יש פחות רוחות.
כתוצאה מכך מסלול החיים של וארנהולט מזכיר את זה של ארתור קסטלר
או של וויטאקר צ'אמברס , אשר תחילה היו
קומוניסטים אדוקים, ואז הבינו ברוב אימה לאן מובילים הרעיונות שלהם. עכשיו
וארנהולט הוציא לאור ספר בשם Die Kalte Sonne) "השמש הקרה") שבו הוא טוען, ואני מצטטת: "השינויים
בפעילות השמש והתנודות האוקייניות מדי עשר שנים אחראים ללפחות חצי מההתחממות
האחרונה, מה שאומר שתרומת הפד"ח היא במקרה הטוב – החצי השני."
דוגמה אחרת היא קלוד אלגר
(Claude Allègre), חבר באקדמיה
הצרפתית למדעים, מדען עתיר אזכורים, מנהל לשעבר של Institut de Physique du Globe de Paris, שר החינוך
לשעבר, סוציאליסט ובעבר לוחם נלהב נגד שינוי האקלים. היום הוא צוחק על "חסידי גזי החממה"
וטוען ש"האקולוגיה של מחאה חסרת אונים הפכה לעסק רווחי מאוד בשביל כמה אנשים" (“the ecology of helpless protesting has become a very
lucrative business for some people!”)
הגאולוג ברונו וויסקל (Bruno Wiskel) מאוניברסיטת
אלברטה היה פעם חסיד של ההתחממות הגלובלית אבל דווקא בשל כך שהוא התייחס לנתונים
מדעיים בתשומת לב, הוא שינה את דעותיו מן הקצה אל הקצה ופרסם ב-2006 את הספר The Emperor's
New Climate: Debunking the Myth of Global Warming.
יש עוד שם אחד שאני לא יכולה שלא להזכיר, וזהו פטריק מור,
אחד ממייסדי גרינפיס. פטריק מור הכריז יום אחד שהתנועה שלו נחטפה על ידי שמאלנים
מטורפים, ושההתחממות הגלובלית זה לא רק fake news, אלא אף fake science. לאחר מכן
גרינפיס הכריזו שאין שום קשר בין פטריק מור לייסוד גרינפיס. מאה אחוז אורוול.
אם להזכיר לא רק שמות זרים אלא גם רוסיים, אזכיר פה שלושה
שמות. זהו אלכסנדר גורודניצקי (Alexander
Gorodnitsky), אחד מהגאופיזיקאים המובילים של בריה"מ
ורוסיה, ובמקביל אחד מזמרי הפולק הראשונים של בריה"מ.
זהו סרגיי פטרוביץ' קאפיצה (Sergey Kapitsa), בנו של
פרופסור קאפיצה ומנחה שנים רבות של תכנית הטלויזיה הרוסית "אוצ'בידנויה-
נברויאטנויה".
גם קיריל יאקובלביץ' קונדרטייב
(Kirill Y. Kondratyev), אחד המייסדים
של חקר האקלים הרוסי, השתייך למחנה הספקנים. קונדרטייב פרסם את העבודה הראשונה שלו בתחום המטאורולוגיה
הלוויינית עוד ב-1963, וכבר בשנות ה-70 טען שאחת הבעיות העיקריות שתעמודנה בפני
האנושות תהיה האקולוגיה. אבל הוא גם אמר שהפייק-דת של ההתחממות הגלובלית אין לה שום קשר לשאלה האקולוגית, והיה מהמתנגדים הנחרצים
לחתימה על פרוטוקול קיוטו.
במילים אחרות, לא תמצאו בין שורות האנשים שחושבים שכדור הארץ
הוא שטוח חתני פרס נובל לפיזיקה, פרופסורים ב-MIT או
חברי האקדמיה הרוסית למדעים בתחום הגאופיזיקה.
בתנאים כאלה אין שום אפשרות לדבר על כך שהדיון הסתיים, ושכל
מי שמנסה לנהל אותו הוא סוכן בתשלום של הקפיטליסטים ואילי הנפט. בתנאים כאלה
מתקיים היגד אחר, שנאמר פעם על ידי מייקל קרייטון
(Michael Crichton) – סופר מבריק
בעל השכלה רפואית, מחבר של רבי מכר על טכנולוגיה ובין היתר גם ספקן אקלים. קרייטון אמר: "הקונצנזוס הוא המפלט הראשון של הנבלים. זוהי דרך להימנע
מהדיון, בטענה שהעניין כבר הוכרע". ( The claim of consensus has been the first refuge of
scoundrels; it is a way to avoid debate by claiming that the matter is already
settled).
נשווה למשל את האמונה בהתחממות האנתרופוגנית הנוראה לתאוריה
של דארווין.
התאוריה של דארווין מייצרת, כידוע, חוסר הסכמה גדול בקרב
אנשים מאמינים ובקרב הכנסייה, כלומר בקרב האנשים שבשבילם התאוריה מהווה
איום על הנוחות הנפשית והמעמד החברתי שלהם.
וכפי שאנו רואים, חוסר ההסכמה לתאוריה של דארווין וחוסר ההסכמה
להתחממות האנתרופוגנית בנויים בצורה שונה בתכלית. לאנשים שלא מסכימים עם דארווין,
התאוריה מסכנת את עבודתם ואת מעמדם. לעומת זאת, המדענים הגדולים אשר לא מסכימים עם ההתחממות האנתרופוגנית
לא מקבלים דבר חוץ מבעיות.
הפיזיקאי הפולני המנוח זביגנייב יברורבסקי (Zbigniew Jaworowski), ספקן בולט, התבטא בנושא בצורה מוצלחת ב-2009: "הרי אני בן 82, וההשלכות
הכלכליות של מעשיי כבר לא מעניינות אותי. אבל בין החוקרים אשר מסכימים עם דעותיי, רק מעטים הם צעירים, בייחוד אלה שיש להם משפחות
לפרנס". (Now I am 82
years old, and the financial consequences of the views which I preach are not
of importance to me. But among researchers who share my views, there are not
many younger scientists, especially those who have families dependent on them,
who can afford to support such views).
יבורובסקי קרא להתחממות הגלובלית "תרמית חסרת כל בושה
עם השלכות חמורות" (brazen
fraud with dire consequences).
כך שאנו רואים שהטענה ש"קיים קונצנזוס בין מדענים בנושא
ההתחממות הגלובלית" היא שגויה לגמרי.
מה שנכון הוא טענה אחרת. והיא – שבין המדענים המקבלים מענקים
למלחמה בהתחממות הגלובלית ישנו קונצנזוס שיש להילחם בהתחממות ושאת המענקים יש
לחלק. כפי שאמר על כך פרימן דייסון "כל הפרנסה
של האנשים הללו תלויה בכל שהציבור יהיה מבוהל" (the whole livelihood of all these people depends on people
being scared).
אבל זה שקול לאמירה שאין אל בלעדי
אללה ושמוחמד הוא נביאו כי בין המומחים לנושא,
כלומר בין האימאמים והמולות, יש קונצנזוס מלא בנושא. וקונצנזוס אכן קיים, אבל
למרבה הצער יש עוד קבוצת מומחים המסכימים לגמרי שהאל הוא אחד בשלושה גופים.
ההתחממות האנתרופוגנית – התאוריה המדעית הראשונה בעולם
שנוצרה על ידי ביורוקרטיה
לכל תאוריה מדעית יש מי שגילה אותה. תורת היחסות היא של איינשטיין.
הכבידה – של ניוטון. אז מי בדיוק גילה את ההתחממות האנתרופוגנית הנוראה?
אולי היה זה סוונטה ארהניוס, המגלה של אפקט החממה? למברה הצער, לא. ארהניוס, הבן הנאמן
של שבדיה הקרה, קיווה שהעולם יתחמם. "ככל שתכולת תחמוצת הפחמן באטמוספירה
תגדל, נוכל לקוות לזמנים עם אקלים נעים ונוח יותר", כתב ארהניוס ב-1908 (By the influence of the increasing percentage of carbonic
acid in the atmosphere, we may hope to enjoy ages with more equable and better
climates).
רוג'ר רבל, שהניסויים שערך בשנות ה-50 איששו את קיומו של
אפקט החממה? ובכן קשה לייחס את תאוריית ההתחממות האנתרופוגנית הנוראה, תהא"נ
בראשי תיבות, למי שחיבר מאמרים עם פרד סינגר. התשובה האמיתית היה שתהא"נ
הוכרזה כאמת בלתי מעורערת על ידי וועדה. לא ועדת נירנברג, אשר החמיצה
באופן מביש ביותר את ההזדמנות לשלוט בכל כלכלת
ארה"ב, אלא הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (Intergovernmental Panel for Climate
Change) מטעם האו"ם, וכתבי היסוד שלה ממש מכונים
כך – הדו"ח הראשון, השני, השלישי, הרביעי והחמישי של
IPCC. לנוחותם של אלה המתעצלים לקרוא את כל
הדו"ח יש סיכום קטן שנקרא ממש כך: Summary for
Policymakers ("סיכום בשביל
קובעי המדיניות").
קשה לדמיין שבתור הטקסט העיקרי בתורת המיתרים יככב דו"ח
של ועדה מטעם האו"ם. ספק גדול אם האו"ם היה מכנס ועדה בנושא תורת
המיתרים, וספק אם טובי הפיזיקאים היו מגיעים לוועדה זו. ההתחממות הגלובלית היא
התאוריה הראשונה בעולם שהתגלתה על ידי הביורוקרטיה הגלובלית.
כאשר ה-IPCC הוקם ב-1991, עמדו בפניו שלוש שאלות שעליהן הוא התבקש לענות.
הראשונה: האם הטמפרטורה בעולם במגמת עלייה?
השנייה: האם העלייה הזאת היא אנתרופוגנית ברובה, כלומר נגרמת
על ידי הפעילות האנושית?
השלישית: האם היא מזיקה?
ה-IPCC הפך לכלי עוצמתי לרגולציה של העולם כולו, והמדענים התומכים
בו היו זוכים לגישה בלתי מוגבלת לתקציבים רק במקרה שהתשובה המתקבלת לשלוש השאלות
תהיה חיובית.
אילו אחת מהתשובות הייתה שלילית, היו נגמרים המענקים וההשפעה.
דמיינו לכם שה-IPCC היו אומרים: כן, הטמפרטורה במאה ה-20 היא במגמת עלייה. אבל
העלייה הזאת הייתה כרוכה בין היתר במחזורים הטיפוסיים בני 30 שנה של פעילות
סולארית. הטמפרטורה במאה ה-20 עלתה בין 1910 ל-1940, ירדה ב-30 שנה הבאות, עלתה
ב-30 שנה לאחר מכן, והעקומה הסינוסואידלית הזו נעדרת כל קשר ברור לפליטת
פד"ח, אשר הייתה במגמת עלייה לאורך כל המאה ה-20. זה בערך מה שאמרו זייץ
וג'אסטרו. ואז – שום מענקים ושום השפעה, כי בין אם אתם IPCC או הקיסר של
סין, בשמש לא תוכלו לשלוט בשום אופן.
או שה-IPCC
היו אומרים ב-1990: נכון שיש מגמת עלייה של הטמפרטורה ב-20 השנים
האחרונות, ואנו מניחים שחלק מהעלייה הזאת יכולה להיות
קשורה לאפקט החממה. אבל עלינו להפנות את תשומת לבכם לכך שההשפעה של פד"ח על
הביוספירה היא חיובית ביותר. עלייה
בפד"ח מגדילה את הביומסה, ונתוני
הלוויינים מראים שככל שתכולת הפד"ח
באטמוספירה עלתה, כדור הארץ הפך לירוק יותר. יתרה מכך, כאשר מתרחשת התחממות, היא
נוגעת בראש ובראשונה באקלים הממוזג. קו המשווה לא הופך להיות יותר חם. אבל העונה
החקלאית אי שם ברוסיה או שבדיה מתארכת. ולמרות שכל שינוי של אקלים כרוך בחסרונות
משלו, למשל התקצרות עונת הסקי באלפים או גלי החום שפוקדים את צרפת, ההתחממות באפן
כללי זה יתרון מובהק. זה בערך מה שאמרו ויליאם נירנברג וסוונטה ארהניוס בעצמם.
וזהו. לא מענקים ולא השפעה.
אז תתחילו לצחוק, כי הביורוקרטים הבינלאומיים הללו ענו על כל
שלוש השאלות בצורה כזאת שתמקסם את ההשפעה שלהם.
על עלייה בכמות אסונות הטבע
כיצד בנויים הדוחות של IPCC?
אביא כאן רק דוגמה אחת, אבל חשובה מאין כמוה. אחד מהדברים
העיקריים בהם האלרמיסטים האקלימיים מנסים לשכנע אותנו הוא שכמות אסונות הטבע בעולם
הולכת וגדלה. יש יותר בצורות, שיטפונות, סופות טייפון, הוריקן וכיו"ב. עכשיו,
כשיש בעיות עם ההתחממות עצמה, ואפילו הדוח החמישי של
IPCC נאלץ להודות שהיא נעצרה, השיח של שינוי האקלים ותופעות טבע
מסוכנות התחיל לתפוס מקום מרכזי בתעמולה של חסידי ההתחממות. נכון שהטמפרטורה לא
עולה, אבל האקלים משתנה – תראו! בכל מקום יש בצורות, הוריקנים ושיטפונות.
למען האמת זהו שקר מוחלט, ויתרה מכך, כדי לגלות שזה שקר צריך
רק להציץ בטקסט המרכזי של דו"ח ה-IPCC. בדו"ח הרביעי הם מודים, שחור על גבי לבן, שמחקרים בנוגע
לשיטפונות "לא הראו כל מגמה ברורה", ואילו "הכמות הכללית של הסופות הטרופיות כמעט לא השתנתה בארבע השנים האחרונות".
אבל פרט לטקסט עצמו יש את ה- Summary for Policymakers, וברור שהפוליסימייקרז קוראים רק אותו. ושם IPCC מדבר על "עלייה אפשרית בהחלט" בכמות של אסונות
הטבע בעתיד.
ואילו בריאיונות איתו, היו"ר לשעבר של ה-IPCC, רג'נדרה פצ'אורי (Rajendra
Pachauri) מתבטא בנושא בצורה הבאה: "זה כבר מתרחש. שיטפונות, בצורות ומחסור
הולך וגובר במים בחלקים שונים של העולם... כיצור אנושי אני פשוט לא מסוגל לשתוק
מול הראיות המובהקות" (That is
happening already — floods, draughts, and a growing scarcity of water in
different parts of the world… As a human being, I just couldn’t keep quiet in
the face of this overwhelming evidence).
תסכימו איתי שלא כך בונים את השיח המדעי. כך בונים תעמולה,
כשהתעמולה הזאת מתבססת על שקר גס. בפרסומים המדעיים כתוב במפורש שלא נראית שום עלייה
בכמות הסופות, הבצורות והשיטפונות, ב"סיכום" כתוב
שזה יכול לקרות בעתיד, ואילו היו"ר אומר
שזה קורה כבר עכשיו ושהוא לא מסוגל לשתוק.
כפי שאתם מבינים, בצורות ושיטפונות לא יכולים להיות תוצאה של
סיבה גלובלית אחת.
אם מישהו אומר לכם ששינוי האקלים מביא גם לבצורות וגם לשיטפונות,
הרי אדם זה לא ממש חושב בהיגיון.
מה באמת צריך להיות המצב עם הסופות הטרופיות אם כדור הארץ
יתחמם כהוגן? כבר ענינו בעקיפין על שאלה זו.
אזכיר לכם.
דבר ראשון: ככל שכדור הארץ מתחמם, הלחות עולה.
דבר שני: ככל שכדור הארץ מתחמם, הדבר משפיע קודם כל על
האקלים הממוזג. הפרש הטמפרטורות בין קו המשווה לקטבים יורד, והרי הפרש הטמפרטורות הוא הסיבה להיווצרות הסופות הטרופיות.
לכן ניתן לחזות ש:
א) התחממות קלה לא תשנה את המצב כלל
ב) התחממות רצינית תגדיל את כמות הסופות, אבל תפחית את עוצמתן.
על כך מדברים הפרופסורים רוברט בולינג (Robert
Balling) ורנדל צ'רבני (Randall
Cerveney).
ההתחממות הגלובלית כפסאודו-מדע
ההתחממות הגלובלית איננה מדע. הקשר בינה למדע הוא כמו הקשר
בין המדע לקומוניזם המדעי. אינני פיזיקאית. אבל אני מומחית במערכות סמנטיות. ואני
רואה איך המערכת הזאת בנויה.
האידאולוגיה של ההתחממות הגלובלית בנויה לא כמדע אלא
כאידאולוגיה טוטליטרית. היא שוכחת את נבואותיה שלה עצמה כשהן לא מתגשמות, בדיוק
כמו דתות. היא מתעלמת מהאמת. כשהיא אומרת לכם את האמת, היא לא אומרת אותה במלואה.
למשל כשהיא אומרת לכם שפני הים עולים, היא שוכחת להגיד שהם עולים זה 18 אלף שנה
ושהאנושות שרדה איכשהו את התהליך הנורא הזה.
האידאולוגיה הטוטליטרית הזאת היא בלתי סובלנית באופן מופלא.
היא רודפת כל אדם אשר העז להטיל ספק בעיקרון הכי שולי, כשם שהכנסייה רדפה גם את
הפילוסופים, את הסטואיקנים, את הגנוסטיקנים, ובכלל כל מי שחרג מהקו הכללי של
המפלגה. היא הצליחה להכריז על נירנברג ככופר. ולא רק נירנברג!
לא מזמן הגברת נעמי אורסקס הכריזה כי ג'יימס הנסן, ההוא שסיפר לנו שכביש הווסט סייד יכוסה במים
בשנת 2000 הוא "מכחיש". יודעים למה? כי הנסן אמר שכדי לוותר על
פד"ח צריך לפתח את האנרגיה הגרעינית (וזו, בוודאי תסכימו, אמת לאמיתה. צריך
לפתח את הגרעין. שם נמצא עתיד האנושות).
הדבר שאני הכי לא מקבלת באידאולוגיה הטוטליטרית הזאת היא
העובדה שהיא גנבה ממני את המילה "ירוק".
אני היא זו הירוקה. אני רוצה אוויר נקי, מים נקיים ושיהיה לי
מחוץ לחלון הרבה ירוק ולא ערמות של זבל. ואני יודעת מה צריך לעשות בשביל זה. בשביל
זה צריך לבנות ציוויליזציה עשירה ועתירה בטכנולוגיות. כי המצב האקולוגי של כל המדינות העשירות הולך ומשתפר. הן מנקות את נהרותיהן. הן נוטעות יערות. לשם,
לאותם היערות, חוזרים בעלי החיים שהוכחדו במאות ה-19 וה-20.
לעומתן, המדינות העניות עוברות קטסטרופה אקולוגית. הן מלאות
בפסולת. הן סובלות מעודף אוכלוסייה. הנהרות שם הן תעלות ביוב. אם יש להם תחנת כוח
פחמית, היא עובדת בלי מסננים, ואם אין – אז הם כורתים את כל העצים שבסביבה כדי
לבשל מזון.
האסון האקולוגי הנורא ביותר הוא העוני. כי בתנאים של עוני
ופיצוץ אוכלוסין האדם משחית את כל אשר סביבו.
אבל הסוציאליסטים אשר גנבו את המילה "ירוק" אומרים
לנו שכל זה הבל הבלים. נו, אז מה אם המדינות המפותחות מנקות את הנהרות ומשחזרות את
הביוספירה שלהן. אז מה אם שווייץ דומה
לגן עדן ואם סינגפור טובעת בעצים, אם באירופה יש יותר ויותר שמורות טבע, נעלמות
המזבלות, חוזרות החיות והציפורים. לא! הם אומרים לנו, המדינות העשירות הן המזהמות
העיקריות, כי הן מייצרות את החומר הנורא פד"ח, שבגללו כמות הצמחים על פני
כדור הארץ גדלה ב-6.5 אחוזים ובגללו
סהרה הולכת ומוריקה. הם, כלשונה של גברת ארסקס הנהדרת, אלו שעושים מסגור מחדש
למדע. הם עושים לו דה-קונסטרוקציה והופכים אותו לאידאולוגיה אפוקליפטית.
כולנו אשמים. כולנו חוטאים. וניתן לכפר על חטאינו רק אם
נעביר את כל הסמכות בעולם לידי ועדת חירום אקלימית או משהו כזה.
זו כלל אינה הגנה על הטבע.
זה ניסיון של הביורוקרטיה העולמית לשנות מן היסוד את מודל
ההתפתחות הכלכלית, והביורוקרטיה העולמית לא מסתירה את זה כלל וכלל.
"לראשונה בתולדות האנושות אנו
שמים לנו למטרה לשנות מיידית, באופן מכוון, בזמן קצוב, את מודל הצמיחה הכלכלית
השולט מאז המהפכה התעשייתית" – אומרת גב' קריסטיאנה פיגוארס, המזכ"ל של
המפלגה הקומוניסטית של ברית ה... אוי סליחה, מזכ"ל ועדת האו"ם לנושא שינוי האקלים
לגבי זה שהדבר מתרחש לראשונה בתולדות האנושות, החברה
פיגוארס בוודאי מגזימה, כי גם לנין וגם מאו דזה דונג ראו מטרה זו בדיוק לנגד עיניהם. כעת ה-IPCC מנסים לעשות
זאת. פעם השמאל נלחם נגד הקפיטליזם בשם הפרולטריון, היום הם עושים את זה בשם הטבע.
אנו יודעים מה עלה בגורל הפרולטריון במדינות בהן גמרו עם הקפיטליזם. בשום מקום
בעולם הפרולטריון לא סבל כמו במדינות הללו.
ואני יכולה
לחזות, שבשום מקום הטבע לא ייהרס כמו במדינות שבשם הטבע יעצרו את הקדמה
הטכנולוגית.
[7] נבלני הוא המנהיג הבלתי רשמי של
האופוזיציה הרוסית הידוע בתחקירים חושפי השחיתות שלו ויכולת לארגן הפגנות ענק נגד
השלטונות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה