שלום לכם, כאן
שוב יוליה לטינינה, "קוד דוסטופה", כמו תמיד בשבת בשעות אלה. ועכשיו
לחדשות התרבות. ב-25 במאי 1936 נערכה בברית המועצות הצגת בכורה של הסרט"הקרקס" בכיכובה של ליובוב אורלובה. ושם, אם זכור לכם, היה סיפור של
השחקנית האמריקאית מריון דיקסון, שהיה לה סוד נורא – ילד שחור, אותו שיחק בן של
קומוניסט אמריקאי שברח לברית המועצות. והסרט הזה היה על הגזענות האמריקאית הנוראה,
וצולם עוד ב-1936.
אז רציתי לספר לכם
שהסרט הזה זכה לאחרונה באוסקר. העלילה שם טיפה שונה: שם מוזיקאי שחור ושומר הראש
שלו מסתובבים בדרום הנורא עם הסגרגציה של שנות ה-60. הסרט נקרא "הספר הירוק".
ולפני הזכייה,התסריטאי ניק וללונגה נאלץ להתוודות בפני המפלגה והממשל. מתברר שיש לו איזה חטא. מתברר
שהוא ראה ב-2015 איך המוסלמים שמחים ב-11 בספטמבר, ועכשיו הוא פשוט... ככה בערך הדבר
נראה במחנות של מאו בינאן. שם אנשים היו צריכים להתוודות על חטאיהם בפני הקולקטיב.
אז וללונגה אמר כמה הוא מתנצל בפני כל המוסלמים, במיוחד בפני מאהרשלה עלי, המככב
בסרט.
ולא הייתי מספרת
על האוסקר הנהדר הזה, אלמלא... האם אתם זוכרים סרט סובייטי אחר, מ-1961, "האדם האמפיבי",
על המדען הכישרוני סלבטור, הילד איכטיאנדר והקפיטליסטים חסרי הלב? תתחילו לצחוק כי
גם הוא זכה באוסקר, בשנה שעברה, רק שאז הוא נקרא "צורת המים". הסרט הזה היה עוד יותר פרוגרסיבי, כי יש שם לא סתם הילד המסכן איכטיאנדר, אלא בעצם מפלצת
תת-ימית, שיש להצילה מהקפיטליסטים. היה שם גיבור שמציל אותו, או ליתר דיוק מצילה.
אבל היא לא מדענית, היא המנקה האילמת. המדענים דווקא הם הם הקפיטליסטים המרושעים.
זה ברור למדי, כי בהתאם לאידאולוגיה של השמאל האמריקאי, ולא רק אמריקאי, המדענים הם GMO, התחממות גלובלית, בכלל
אלה הם הזבלים שבגללם יש בעולם הנפלא שלנו את כל הצרות.
למרבה הצער לא
זכה סרט אחר, אשר אמנם הועמד לאוסקר, שלא נעשה לפי סרט סובייטי, אלא לפי בדיחה
סובייטית. הבדיחה, אם אתם זוכרים, הלכה בערך כך – אמריקאים לימדו מרגל רוסית
מושלמת, והצניחו אותו בבגדים אתניים, עם אקורדיון, ישר לאמצע סיביר. הוא יוצא
מהיער לבית של איזו זקנה ואומר לה "סבתא, צריכה עזרה עם הסקה", והיא
מסתכלת עליו ואמרת "לך מפה, מרגל אמריקאי". והוא אומר "סבתא, מה
יש, אני פה מדבר..." והיא אומרת "אבל אתה כושי!" אז בדיוק לפי
הבדיחה הזו צולם הסרט, שבו שוטר שחור אמיץ חודר ללב הקו קלוקס קלאן.
הנה איגור מלשנקו, אחד מהאנשים החכמים ביותר ברוסיה, וברור מה גורלם של אנשים החכמים ברוסיה
עוד מימי צ'אצקי, אמר פעם בצורה נפלאה שיש מערכת ערכים, והיא סובלנית ביותר,
ואידאולוגיה שאינה סובלנית כלל. וזה ברור ביותר כי מערכת הערכים, היא דורשת למשל
שנשים לא תזכינה ביחס של בהמות.
אם זוהי מערכת
הערכים שלכם, אז הדבר הראשון שימשוך את תשומת לבכם יהיו חוקי השריעה, עם ריבוי
הנשים, שם האישה היא לא בדיוק יצור שווה. עוד במאה ה-19, כשעוד לא היה שום פמיניזם, כשבמערב הסדר עוד היה
פטריארכלי במושגים של היום, הג'נטלמנים באנגליה ובאמריקה התפלאו על החוקים הללו.
ואילו היום צעדת הנשים נגד טראמפ מונהגת על ידי איסלאמיסטיות. ואיש לא מתפלא שבראש צועדת לינדה סרסור בחיג'אב. כי אם תשאלו את השאלה הזאת, יענו לכם "אתם גזענים
ונאצים, אם אתם שואלים שאלות כאלה".
אידאולוגיה חסרת
סובלנות בדיוק כי היא חסרת הגיון. במובן זה ההצלחה של סרטים סובייטיים, של
רימייקים של סרטים סובייטיים בקולנוע האמריקאי, היא בעיה מעניינת הניצבת בפני
המערב, והייתי אומרת שהיא רחבה עוד יותר. הייתי מנסחת אותה כך. תושבי ברית המועצות
למדו חדשות על עצמם ועל העולם מהעיתון "פראבדה".
החדשות הללו
תמיד היו נפלאות. תושבי ברית המועצות חיו בטוב שבעולמות. הם חיו במדינה החופשיה ביותר בעולם, שבה
האדונים היו הפועלים והאיכרים. במדינתם האי-שוויון המעמדי חוסל, הכלכלה צמחה,
האומות היו שוות והאנשים – מאושרים. וכולם ידעו כמה טוב לחיות בברית המועצות.
באמריקה, ממלכת
המזומנים והזהב השטני, המצב היה הפוך. שם עשו לינץ' בשחורים, שם הקולוניזטורים
הלבנים גזלו את האדמה מהאינדיאניים וגירשו את כולם לשמורות. שם שלט האי שוויון
המעמדי – היו שחיו בארמונות, והיו שחיו מתחת לגשרים. ולכן האימפריאליסטים
האמריקאיים העקובים מדם חלמו אך ורק איך להשמיד את הסדר הסוציאליסטי שוחר השלום.
בשאר העולם, כפי
שנודע לקוראי "פראבדה", המאבק היה בעיצומו. המדינות המתפתחות השתחררו
מהעול הקולוניאלי. הלוחמים על החופש מהקולוניאליזם ניסו לעבור מהסדר הפרימיטיבי
הקדום הישר אל הקומוניזם, ואילו הקולוניאליסטים הפריעו להם. האימפריאליסטים
האמריקאיים תמכו בדיקטטורה העקובה מדם אשר ניסתה לשלול מהווייטנאמים את חירותם.
הקצבים המיליטריסטיים הישראלים טבחו בפלשתינאים שוחרי השלום. כל זה נכתב בעיתון
"פראבדה" והוצג בתכנית הטלוויזיה "מז'דונארודנאיה פאנורמה".
ולמרבה הצער כל
זה היה שקר. הכלכלה המתוכננת הסובייטית לא הייתה מוצלחת. במדינה שרר מחסור בכול,
מבשר ועד נייר טואלט. אי שוויון גם התקיים, אך במקום כסף הוא התבטא בהיררכיה.
הצמרת של המפלגה נסעו במכוניות ממשלתיות ואכלו בחדרי אוכל מיוחדים. העם הפשוט עמד
בתור. הבחירות במדינה היו בדיחה. המערכת כולה תוחזקה על ידי הצבא, הקג"ב
והגולאג.
גם כל מה שמערכת
התעמולה הסובייטית אמרה על אמריקה היה שקר. כן, באמריקה היו מיליונרים והיו עניים,
אבל כל אחד היה יכול להפוך למיליונר, ולא היו צריכים בשביל זה להלשין על ההורים או
להלל את המפלגה. זו בדיוק הסיבה שרמת החיים באמריקה הייתה כה גבוהה, עד שמה שבברית
המועצות היה לנחלת המיעוט הנבחר – בית פרטי, רכב, אפילו מכונת כביסה, באמריקה היה
התקן בשביל הרוב המוחלט.
כן, האוכלוסייה
השחורה סבלה מדי פעם מאפליה, אבל השחור הכי מופלה בארה"ב חי בדרך כלל הרבה יותר טוב
מפועל סובייטי באיזה בית פאנלים בסברודווינסק. כן, הילידים אבדו את אדמתם. אבל הבה
נודה בכך: האינדיאנים האמריקאים, לו היו נשארים על אדמתם, לא היו מסוגלים לבנות את
אמריקה של היום. את אמריקה של היום ספק אם היו מצליחים לבנות מהגרים מתוניסיה,
אלג'יר, חוף השנהב, סין, רוסיה, ואפילו לא מהגרים דוברי הספרדית, ולו בשל כך
שבדרום אמריקה מהגרים דוברי הספרדית לא הצליחו לייצר ארה"ב משלהם. את
ארה"ב ייצרו האבות המייסדים האנגלו-סקסונים. וזה לא עניין של גזענות. זה
עניין של מסורת תרבותית לאומית ורעיונות הנאורות.
אותו העיתון
"פראבדה" שכח לספר לנו שהרוב המוחלט של מדינות אפריקה, ברגע שהסירו את עול
הקולוניאליזם הפכו לגיהינום. והשכחה הזאת לא הייתה מקרית, שכן המלחמה נגד הקולוניאליזם
הייתה במידה רבה המצאה של התעמולה הסובייטית. והכנס האנטי-קולוניאליסטי הראשון, שם
נוסדה הליגה נגד האימפריאליזם, התקיים במימון הקומאינטרן על ידי גבלס הסובייטי -
הקומוניסט הגרמני וילי מינצנברג, ב-1927 בבלגיה. התאספו לשם לוחמים נגד אימפריאליזם
מכל העולם, מקוומינטנג הסיני ועד ג'ווהרלל נהרו, ואני כבר לא מדברת על אלברט איינשטיין,
רומן רולן, ברביוס. ווילי מינצברג עשה אז
את כל המאמצים שהמבצע יתקיים תחת דגל כוזב, שהשתתפות ברית המועצות תוסתר.
הכנס הזה בבריסל
היה יורש נאמן של רעיונות שנשמעו לראשונה ב-1920 בכנס הראשון של עמי המזרח בבאקו.
שם, בבאקו, נכרתה הברית המפלצתית בין הרעיון השמאלני והאיסלאם המיליטריסטי,
שהבולשביקים ראו בו כלי נוח להשמדת הציביליזציה הבורגנית. והברית הזאת בין האיסלאמיסטים
לשמאל קיימת עד היום. ולמשל כשאורחי הכבוד בכנס היו יוזמי רצח העם הארמני, עם
קודמו של היטלר, אנוואר פאשה בראשם. ואילו בכנס עצמו התקבל מסמך מרתק בשם
"מיזם השריעה" שבו הוסבר הדמיון בין עקרונות השריעה לדוקטרינה
הקומוניסטית.
באופן כללי
המילה "קולוניאליזם" הפכה כתוצאה מכך לנשק אידאולוגי עצמתי במאבק של הבולשביקים נגד
הציוויליזציה הבורגנית. המשמעות של המושג הייתה רק אחת – הגעת המערב למדינות
המתבוססות בפיגור, בורות ודעות קדומות דתיות. כך למשל כיבוש הסין על ידי המנצ'ורים בשנות הארבעים של המאה ה-17 לא נחשב קולוניזציה, למרות שהמנצ'ורים פשוט השמידו את הסדר הממלכתי הסיני וחלק
מהתרבות הסינית. כיבוש הודו על ידי באבור והאיסלאמיזציה שבאה בעקבות כך, אשר
השמידה את התרבות ההודית העתיקה, לא נחשב לקולוניזציה. ג'נוסייד, טבח, מפקנה.
מפקנה, אם אתם זוכרים, זה מה שהיה נהוג אצל עמים מסוימים באפריקה בשטח שנכבש על
ידם, כלומר שחיטה של כלל הגברים ושעבוד כל הנשים והילדים. כל זה, שתולדות העולם
מלאים בזה, לא נחשב לקולוניזציה.
קולוניזציה היא
השיטה של השמאל לכנות את התהליך הנורא כשבאים הלבנים ואוסרים אכילת בשר אדם.
וכשעיתון "פראבדה" סיפר לנו על "מיליטריסטים ישראליים העקובים מדם,
המשמידים את הפלשתינאים שוחרי השלום", הוא איכשהו שכח לספר שהמוטו של ארגון
הטרור "הארגון לשחרור פלשתין", אשר מומן על ידי ברית המועצות, היה השמדה
כוללת של ישראל וכל היהודים שבה. וסירובה של ישראל לדרישות הללו כונה
ב"פראבדה" חוסר יכולת להתפשר.
בעצם העדר
המדינה אפשר לאש"ף, כמו לחמאס היום, לא לקבל כל אחריות בקשר לאוכלוסייה, מנע
קיומה של כלכלה כלשהי, שהייתה מאפשרת לאוכלוסייה הענייה לקבל כסף תמורת כל דבר אחר
חוץ מלהפוך לשאהידים.
ולמה אני מספרת
את כל זה? כי המשטר הסובייטי קרס ברוב
רעש, בכי ונהי. העיתון "פראבדה"
הלך לעולמו. אבל למרבה הפלא, כל מה שפעם יכולתם לקרוא בעיתון
"פראבדה" הסובייטי אנו יכולים
לקרוא ב"וושינגטון טיימס". כל מה שהראו בטלוויזיה בשנות ה-70 אפשר לראות
ממש עכשיו בCNN.
לבנים עם פריבילגיות? יש פה בשפע. דיכוי השחורים, הפרת זכויות ילידי אמריקה,
קלוניזטורים מלוכלכים המארגנים הפיכות – די והותר. משטר ישראלי עקוב מדם המדכא את
פלשתינים שוחרי השלום – רק תדליקו ותראו.
וזו כמובן שאלה
מופלאה: איך קרה שהתעמולה הסובייטית, במקום להתפגר מבושה יחד עם המשטר אשר הוליד
אותה, לא רק ששרדה אותו, אלא להפך, הפכה לנקודת מבט אורתודוקסית בשביל מה שנקרא
באמריקה mainstream media, ואילו כל התנגדות לה נקראת, כפי שתכננו מינצברג וראשי המפלגה
הקומוניסטית, פשיזם וגזענות? כיצד קרה ששקר סובייטי הפך לתקינות הפוליטית?
לצערי יש לי
תשובה עצובה לשאלה זו. השאלה הזאת נקראת "זכות ההצבעה הכללית". הרי לא
תמיד מכוננים את הסוציאליזם בהפיכה, כפי שקרה ברוסיה ב-1917. כפי שאנו רואים לפני
ואחרי ברית המועצות, הסוציאליסטים מנצחים בקלות בבחירות במדינות שונות ביותר,
מאנשי הלייבור באנגליה, כי הלייבור הם במהותם סוציאליסטים, ועד להוגו צ'אבס
בוונצואלה. וסוציאליזם הוא לא הסיפור של איך לעזור לעניים. זהו הסיפור של איך
האליטה, האליטה הפוליטית משתלטת על הזכות לווסת את החיים הכלכליים מאלה שבונים את
הכלכלה עצמה – משלמי המסים.
סוציאליזם זה
כאשר משלם המסים מוחלף בתור בעל זכות הצבעה במקבל הסובסידיות. וכל פוליטיקאי
בשמאל, כל אידאולוג בשמאל מעוניין שיהיו כמה שיותר מקבלי סובסידיות.
במקור
הסוציאליזם התבסס על הפרולטריון. לפרולטריון הזה סיפרו שהקפיטליסטים גונבים ממנו
את הערך המוסף. אבל הפרולטריון בחברה המודרנית הולך ומצטמצם, והפועלים שבנמצא הם
דווקא נציגי מעמד הביניים, הם הם משלמי המסים. הם משלמים את המסים ולא מקבלים
סובסידיות, וככאלה הם לא שכבה פורה לתעמולה שמאלנית. ולכן השמאל פונה לאחרים
שיכולים לקבל סיוע ממשלתי וכל מיעוט מדוכא באופן תאורטי. ואם אין מיעוטים כאלה צריך
לייצר אותם.
הנה יש את החלום
האמריקאי המסורתי שאומר, שאתם – פרטים, וכל מה שתשיגו לא תלוי אלא בכם. והנה תראו
מה אומר היום השמאל במערב: "אתם חלק מקבוצה. הקבוצה שלכם עוברת דיכוי וכל
הצרות שלכם נובעים מהשיוך שלכם לקבוצה הזו. ומגיע לכם פיצוי. ותקבלו את הפיצוי אם
תצביעו שמאל. אם אתם פליטים – אתם מדוכאים, האימפריאליזם העולמי חטא לכם.
הקולוניאליסטים העקובים מדם הפכו את ארצכם לגיהינום, אז עכשיו הם חייבים לכם. אתם
לא חייבים לא לעבוד, לא להשתלב, אתם חייבים לשמור על התרבות הייחודית שלכם, ואילו
הקולוניאליסטים העוקבים מדם חייבים לכם כסף".
ברור שזו עמדה
מטורפת, כי הפליט הוא פליט בדיוק בגלל שהוא נמלט מתרבות אשר הביאה את ארצו אל פי
התהום. צריך לעזור לו לוותר על התרבות הזו. והמוני האנשים אשר ברחו מהתרבות הזו
לאירופה חולמים בדיוק על זה. אבל הפליט שלנו נתקל גם במערכת אשר עושה הכול כדי
שהשילוב שלו והוויתור על התרבות הקודמת יהיו בלתי אפשריים. לא נותנים לו לעבוד.
כך בגרמניה אפשר
לראות איך מערכת המסננת מי מהפליטים יישאר בגרמניה נמצאת בפועל בידי האיסלאמיסטים,
אשר עוזרים לאלה שבאו לחיות בשם אללה להישאר, ומגרשים את היתר. זה מדהים, אבל רוב
הפליטים שהגיעו לגרמניה הופכים למוסלמים אדוקים אחרי שהגיעו, כי הם מבינים שאם הם
לא יזכו בתמיכה של עורכי הדין של הקהילה יגרשו אותם.
זוהי עמדה
מטורפת אשר הורסת את היסודות של הציוויליזציה האירופאית, אבל היא נותנת תעסוקה
לאותה הביורוקרטיה אשר דואגת לפליטים, כי תסכימו שאם הפליט דואג לעצמו, אז אתם
כביורוקרטים נשארים בלי עבודה. וכמובן שהיא מספקת מצביעים עתידיים למפלגות השמאל.
המערכת בנויה לעשות דבר אחד – להרבות את כמות הבוחרים של השמאל. אתה מוסלמי? נהדר!
זה אומר שאסור לך לשכוח את דת אבותיך. ואומרים לנו "יש בעולם מיליארד ושש
מאות אלך מוסלמים. איך אתם יכולים להיות נגדם?"
וזה מוזר כי
אירופה המודרנית התחילה מהנאורות. אירופה המודרנית התחלה מזה שגם שם הייתה כנסייה
טוטליטרית, ווולטר קרא תגר על "נחש הצפע" – הכנסייה ששלטה בכל תחומי
המחשבה, ש99.99 אחוז מהאוכלוסייה השתייכו אליה. ודמיינו איפה הייתה אירופה אם היו
אומרים לוולטר "איך אתה מעז לדבר נגד מה ש99.99 אחוז מאמינים בו?" ככה
היה וולטר לא "תקין" ביחס לקתוליות, הדת שכולם חלקו.
נשאלת השאלה:
איך אפשר, אחרי שנפטרנו מטוטליטריזם דתי משלנו, להיכנע בפני טוטליטריזם זר? התשובה:
בדיוק מאותה הסיבה של האידאולוגיה שמאלנית וזכות ההצבעה הכללית. או שנניח שאת
בחורה. אז "ברור שזכרים לבנים מדכאים אותך". אני מפנה את תשומת לבכם לכך
שאין שום קשר בין הפמיניזם החדש הזה למאבק האמתי לזכויות הנשים. אחרת הוא היה נלחם
על זכויות הנשים אשר בהגדרה אינן אזרחיות מלאות, הוא היה נלחם נגד החיג'אב ומילת
נשים, ובמקום זה אנו רואים נשים בחיג'אב מארגנות את צעדת הנשים.
וכבר אמרתי
שהברית בין האיסלאמיזם והפמיניזם נראית בלתי טבעית רק מצד השכל הישר, אבל מצד
ריבוי הקורבנות היא רציונלית לגמרי: "קודם כול הזכרים הלבנים פוגעים בנקבות,
שנית הם הזכרים הלבנים מדכאים את עמי המזרח. המדוכאים, הצביעו לנו". מה יקרה
לזכויות הנשים אם מי שיעלה לשלטון לא יהיו האיסלאמיסטים אלא סתם האיסאלם הכי מתון?
אם אירופה תעבור לחוקי השריעה? את זה איש לא מספר לנשים המדוכאות.
להט"ב?
מדכאים אותך. אפרו-אמריקאי? מדכאים אותך. מקסיקני? מהגר בלתי חוקי? אישה? עני? עליכם
לדעת שמדכאים אתכם ואנחנו נעזור לכם.
ואולי כל קבוצה
פה היא מיעוט, אבל ביחד הן כמובן מצטברות לכדי רוב. כי במצב האידאלי אותם הזכרים
ההטרוסקסואליים הלבנים אשר משלמים את המסים צריכים להישאר במיעוט מוחלט. כל סוגי
המיעוטים המדוכאים הללו, לפעמים על אמת ולפעמים מנופחים מעל ומעבר, ולפעמים דמיוניים לגמרי,הם כולם
מרכיבים את הרוב, הנחוץ לשמאל כדי להגיע לשלטון בהצבעה הכללית.
ולמרבה הצער, מה אפשר להגיד, כל
זה מבוסס על הדבר הפשוט היחיד, שהחברה בנויה תמיד בצורת פירמידה. תמיד יש יותר
אנשים בבסיס מאשר בצמרת. והשאלה היא רק: לפי איזה מאפיין האנשים מגיעים לצמרת?
במערב במשך תקופה ארוכה התרחשה ברירה חיובית. עם כל ההסתייגויות הגיעו למעלה
החכמים ביותר, היוזמים ביותר, החדשניים ביותר. זה בעצם מה שיצר את הכלכלה המערבית
הפתוחה.
בברית המועצות הגיעו
לפסגה הנבלים, אלה שלא ידעו לייצר – רק לחלק. הרעיון של השמאל הוא שבצמרת הפירמידה
יימצאו לא אלה שמיצרים אלא אלה שמחלקים את התוצרת. ואילו את אלה שמייצרים, כדי להקל על החלוקה מחדש, צריך
לכנות פושעים. הם גונבים את הערך המוסף, מחוללים את ההתחממות הגלובלית, הם מאכילים את כולם בGMO המפחיד, הם חיים בארמונות
ואילו העניים בבקתות.
והייתי רוצה
לציין שאם במערב לא הייתה נהוגה זכות ההצבעה הכללית, אלא הייתה, נגיד, מערכת המעניקה זכות
הצבעה רק למי שמשלם סנט אחד יותר מסים מאשר מקבל סובסידיות, ברור שכל זה בלי קשר
לצבע העור, גזע, זהות מינית, אז 90 אחוז מהשאלות המדומיינות שאנו רואים עכשיו
באירופה, ובמידה פחותה יותר, ואף על פי כן רואים גם באמריקה היו נעלמות מעצמן.
מהגרים ממדינות
לא מוצלחות? בבקשה, למען השם. נהדר. רק שיעבדו ולא יחיו על כספי הרווחה. שישתלבו
ולא ישמרו את אותה התרבות אשר הפכה את המדינות שלהם בלתי מוצלחות.
או נגיד גבולות.
ברור שלמדינה יש זכות לווסת מי נכנס לשטח שלה. אם בפנים המדינה עשירה מאוד, וקל וחומר אם
יש לה בשטחה כל מיני כספי רווחה לעניים, היא לא יכולה לקלוט את כל יתר ששת מיליארדי
בני האדם שחיים פחות טוב.
וזהו הסיפור
העצוב, שעוד בשנות ה-90 אנשי מדעי המדינה התחילו להגיד בזהירות שזכות ההצבעה הכללית
לא שורדת בחברה ענייה. כפי שהתבדח פעם כמדומני מר סמית מרודזיה, שזכות הבחירה
האפריקאית זה אדם אחד, קול אחד, פעם אחת. ובאמת, בחברות העניות, במיוחד באפריקה
שלאחר דה-קולוניזציה, התקיימו בחירות פעם אחת ולאחר מכן לא היו בחירות כלל.
אבל עכשיו אנו
רואים סיפור עוד יותר עצוב עם זכות ההצבעה הכללית. היא מייצרת בעיות אפילו בתוך חברות
עשירות, שבסופו של דבר יכולות להיות מהותיות הרבה יותר, ומשפיעות לרעה למדי על
התפתחות החברה הזו.
במובן הזה, כפי
שאמרתי הרבה פעמים, אל תחששו שטראמפ ניצח בבחירות בארה"ב, כי הוא אינו מאיים
על הדמוקרטיה האמריקאית. תתחילו לפחד כשתנצח אוקסיו-קורטז, כי זו לא תהיה בעיה של
אמריקה בלבד, אלא בעיה של העולם כולו. כי הקדמה הטכנולוגית והרפואית והמדעית תאט
בעולם כולו בצורה משמעותית כי אמריקה היא חוד החנית של הקדמה הזו. רק שיהיה ברור: 95 אחוז מהתרופות
שנוצרות, נוצרות באמריקה, בגלל המבנה של מערכת הבריאות הפרטית. אם המערכת תהיה
ממלכתית, כמו שרוצה אוקסיו-קורטז, תהיה מערכת הבריאות, נו, כמו ברוסיה.
כמובן הבעיה
השנייה היא שרעיונות השמאל אשר שולטים כיום בעולם, כפי שרצו בברית המועצות, מייצרים
הרבה מדינות מנודות, ומביאים לכך שלמדינות מנודות יותר קל לעשות בלגן כי אין עליהן
שום פיקוח.
